הכניסה לכפר קאסם מכביש חוצה שומרון ממחישה את הפער העצום בין המגזר היהודי לבין העיר הערבית הגדולה באזור, שמונה כ־21 אלף תושבים. רגע לפני ההגעה לשטח השיפוט של כפר־קאסם אנחנו חולפים דרך חברות היי־טק וטכנולוגיה נוצצות בפארק התעשייה "סיבל" השייך לראש העין, ופתאום כאילו חוזרים 50 שנה לאחור ופוגשים כבישים משובשים ולא סלולים, רחובות צרים ותשתיות לקויות.

• בואו להצטרף לעמוד שלנו בפייסבוק

כשאנחנו מגיעים לבית העירייה ונכנסים אל הלשכה המפוארת של ראש העירייה נאדר סרסור בן ה־49, המכונה בפי כל "אבו שוקרי" המקורי מכפר־קאסם, דומה כאילו הגענו למחוזו של השריף של הכפר. התושבים מתדפקים על דלתותיו במהלך הראיון שוב ושוב עם בקשות שונות, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל והוא מנסה לענות לכולם. "אני מנסה לתת מענה לכל אחד באופן אישי. חשוב לי שכולם יידעו שיש פה מי ששולט במצב ודואג להם", מסביר סרסור.

המהפכה הגדולה
דרכו של סרסור לצמרת לא היתה פשוטה. כדי להבין את מי שמכנה עצמו כ"מהפכן מכפר־קאסם" יש לחזור יותר משנתיים וחצי לאחור. באופן מסורתי נשלטה עד אז העיר על ידי אנשי התנועה האיסלמית. את הכפר (שהפך בעשור האחרון לעיר) הנהיג במשך עשור סמי עיסא, שמשתייך לחמולה הגדולה ביותר בעיר שמונה כ־6,000 בני אדם. סרסור, לעומת זאת, משתייך לחמולה קטנה יותר של 4,000 אנשים. למרות נתוני הפתיחה שעמדו לרעתו, שכללו גם את היותו חילוני וקומוניסט לשעבר מסיעת חד"ש, זכה סרסור ב־40 אחוז מהקולות והפך לראש העירייה.

"הבחירות היו קשות מאוד ורצתי כנגד כל הסיכויים משום שהתנועה האיסלמית מושרשת עמוק בעיר. אנשים רצו שינוי ואני הבטחתי חלום: עיר שטוב לגור בה, חינוך בראש סדר העדיפויות, איכות סביבה, תרבות וספורט", הוא נזכר.

סרסור שותה הרבה קפה שחור. רצוי כמה שיותר חזק, כדי לשמור על ערנות ולהספיק כמה שניתן. מספרים שהוא אדם שלא מוכן להתפשר על עקרונותיו גם במחיר של עימות עם חלק מהתושבים. "אני העליתי את אחוזי גביית הארנונה למימדים שלא חלמו עליהם בכפר־קאסם תוך שכנוע ורצון של תושבים לעזור להנהלה החדשה. הגבייה בעבר היתה מתחת ל־35 אחוז, וכיום היא הרבה יותר גבוהה. הכל בעזרת שכנועים, פגישות ורצון טוב. לא בכח. כאשר אתה פוגע בכיסו של כל תושב ברור שהוא מתעצבן. אני עובד בשיטה של עיקולי בנק ולא הוצאות לפועל כי זה הולך יותר טוב".

ראש עיריית כפר קאסם. יריות על הג'יפ (צילום: גיל לרנר)

למרות הדברים של סרסור, לא הכל עבר חלק. לפני כשנה וחצי רוסס הג'יפ שלו על ידי אלמונים בזמן שהוא שהה בסידורים בבנק. "לא יודע מה הסיבה שירו על הג'יפ שלי. זה היה ירי של אקדח. לא איתרו אף אחד. אני מפחד רק מאלוהים. לא יודע מי עשה את זה ולא רוצה לדעת. חוץ מהמקרה הזה אין עליי שום איומים ואני לא חושש", הוא אומר בביטחון.

אנחנו והשכנים
כל מי שעובר בכפר מבחין באנדרטה הגדולה שעליה כתוב "1956", ובה מצוינים שמות ההרוגים במה שמכונה בפיהם "טבח כפר קאסם". גם בבית העיריה מצויה אנדרטה דומה המזכירה את היום שבו נהרגו 49 תושבי הכפר בידי כוחות מג"ב וחיילים מאחר והפרו את העוצר. בית המשפט העליון קבע בשעתו כי מדובר היה בפקודה בלתי חוקית בעליל "שמעליה מתנוסס דגל שחור".

לסרסור טענות קשות על התנהלות המדינה בנושא. "צריך ללמד כל ילד ישראלי על הטבח שהיה כאן כדי למנוע מקרים דומים בעתיד, אך לצערי הרב מערכת החינוך לא עושה זאת", הוא זועם. "אנחנו כמובן מלמדים על האירוע בבתי הספר שלנו. הייתי מצפה שהמדינה תלמד את התלמידים על מה שאירע כאן. זה אירוע שכל תושב כפר־קאסם מכיר ויודע עליו, ולעולם לא נשכח אותו".

סרסור הוא תושב כפר־קאסם מיום לידתו. הוא נשוי לנוהא ולזוג שלושה ילדים. הוא מורה לכימיה ולפיזיקה ועורך דין במקצועו. במשך שמונה שנים היה חבר אופוזיציה עד שנבחר לראשות העירייה בנובמבר 2009. מביתו ניתן לראות את ראש העין, איתה נוצרה לאחרונה מתיחות על רקע קריאות רבנים, בראשם עזריה בסיס, שלא להעסיק ערבים במקום שבו עובדות יהודיות, וכן לא להשכיר להם דירות.

"רבנים כאלו מקומם לא בחברה אלא בתוך הכלא", אומר סרסור. "פסקי הלכה או מכתבים כאלו גורמים לריחוק בין שני העמים, בין המגזרים השונים. אם הרב בסיס בראש העין רוצה דו קיום הוא היה צריך לבקר בכפר־קאסם, להיפגש עם האנשים, להבין את הדעות שלהם ולמצוא שותפים לדרך בצורה הטובה ביותר. שהרב בסיס ואנשים הדת יבואו להפגש עם אנשי דת מוסלמים. אצל אנשי דת מוסלמים לא תמצא שום פסקי הלכה כאלה. האיסלם מצהיר על שכנות טובה ודו קיום".

איך היית מגיב אם נשים ערביות מכפר קאסם היו מתחברות לגברים יהודיים מראש העין?
"לכל חברה יש את המנטליות שלה. לא ידוע על מקרה של ערבייה שהתחברה עם בחור יהודי למטרת נישואין או חברות, כי הב