ויצו גן ונוף. צילום: באדיבות בית הספר

שמו הטוב של מוסד חינוכי הוא הגורם המכריע ביותר בבחירתו. לא פשוט לעשות מהפך כזה, שבדרך כלל כרוך בעבודה קשה ובתקציבי עתק. בבית הספר "ויצו גן ונוף" בעיר, ששינה את פניו בשנים האחרונות, נעשתה עבודת קודש, אולם לאו דווקא בעזרת תקציבים מוגדלים אלא בעיקר עם חזון ואמונה.

אז איך עבר בית הספר מהפך ממוסד חינוכי אפור, שקלט אליו תלמידים נכשלים ונחשלים, למוסד חינוכי מבוקש, המאיים אפילו על החטיבות הנחשבות ביותר בפתח־תקוה? כדי להבין איך קרה המהפך יש להכיר את ההיסטוריה של המקום.

רוחות של שינוי

כפר הנוער נוסד בשנת 1922 כחווה חקלאית להכשרת עולות חלוצות. בשנת 1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, החלו להיקלט בו ילדים יתומים ניצולי שואה, וכך לראשונה קלט המוסד החינוכי גם בנים. בשנת 1952 הוחלט להפוך את המקום לבית ספר חקלאי ייחודי לגננות ושתלנות, היחיד בארץ למקצוע זה. באותה השנה לקח על עצמו ארגון ויצו העולמי את האחריות על המוסד. בשנת 1974 התווספה מגמת לימוד חדשה - טכנאות נוף, ואז גם שונה שם המוסד ל"בית הספר לגננות ולטכנאות נוף".

בשנים הללו תפקד בית הספר בעיקר כפנימייה, ועליית הנוער שלחה אליו תלמידים בלי לצפות שהם יוציאו תעודת בגרות. לבית הספר לגננות וטכנאות נוף הגיעו בעיקר נערים ממשפחות נחשלות, והמצב נותר כך עד לפני כעשור - אז נכנסו רוחות חדשות להנהלה. צוות ההנהלה התחלף: אורי סער מונה למנהל הכפר, נתיב רחמים מונה למנהל הפנימייה וגליה מירון למנהלת בית הספר. עמם נמצאים מנהל המשק החקלאי-לימודי, שניאור ביר"ם, והמנהל האדמינסטרטיבי, בני בן בסט.

המהפך לא התרחש בין לילה ולקח זמן למתג את המוסד מחדש. תחילה שונה שם המקום ל"ויצו גן ונוף", ובמקביל החלה השקעה גדולה מאוד בתלמידים שהתבטאה תוך זמן קצר בהישגים מרשימים. ואכן, בחמש השנים האחרונות אחוז הזכאות לבגרות זינק במאות: מ־13 אחוז בממוצע ל-67 בתשע"ו. הציפייה היא כי השנה מעל 80% מהתלמידים יהיו זכאים לבגרות. בנוסף, אחוז הגיוס לצה"ל מקרב תלמידי הכפר עומד כיום על 97.8 (לעומת כ־35% לפני כעשור), כשרובם המכריע של המתגייסים מגיע לתפקידי פיקוד.

למעשה, ההצלחה של בית הספר כה גדולה עד שתלמידים רבים בעיר מבקשים ללמוד בו, תוך חשש ממשי בעירייה כי הדבר יביא לסגירת כיתות בחטיבות ביניים עירוניות בשל מיעוט תלמידים.

"בעשר אצבעות"

גורם בכיר במינהל החינוך מספר כי גן ונוף מעניק לתלמידים סיוע, שהעירייה לא תמיד יכולה לספק. "עד לפני כמה שנים אף אחד לא רצה ללמוד שם. שלחנו אליהם תלמידים שלא היה סיכוי שישתלבו בכיתות עיוניות", הוא מודה, "אבל הנהלת המקום מינפה את זה לטובתה והצליחה לקדם דווקא את התלמידים שהעיר ויתרה עליהם".

בעוד שבחטיבות הביניים נדחסים כמעט 40 תלמידים בכיתה, בגן ונוף עומד המספר על פחות מ־30. בנוסף לתוכנית הלימודים, זוכים התלמידים לשעות העשרה רבות, חוגים ופעילויות, ובבית הספר יש מגוון מגמות ייחודיות: רפואה וטרינרית, אילוף כלבים, רפואת צמחי מרפא תבלין ובושם, תיאטרון, ניהול עסקי ומדעי הסביבה.

בעוד שבתי ספר אחרים מקדמים בעיקר את הכיתות העיוניות, בגן ונוף קיימות גם כיתות מב"ר ואתגר, לצד כיתות עיוניות-מצטיינות וכיתה מקדמת לתלמידים לקויי למידה. בשנתיים האחרונות אחוז הזכאים לתעודת בגרות בכיתת מב"ר עומד על 100%, וכך צפוי להיות השנה גם בכיתת אתגר. כמו כן, בשלוש השנים האחרונות פועל במקום מרכז מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), הנותן מענה מקיף לתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב, הן בהיבט הרגשי והן בהיבט החברתי.

"אחד הדברים החשובים והמכוננים זה השינוי בציפייה מהתלמידים", מסבירים מירון וסער. "עשינו הכל בעשר אצבעות עם הרבה יצירתיות וחזון. בין היתר, פתחנו מגמות חדשות, הצוות עבר הכשרות מיוחדות וכל המורים ואנשי הצוות שהצטרפו אלינו נבחרו בקפידה. המורים פה הם שחקני נשמה, מחויבים, מסורים ומקצועיים.

"בנוסף, הרחבנו את המנעד החינוכי של בית הספר ויצרנו מגוון מאוד גדול של כיתות: כיתות עיוניות מצטיינות, מב“ר, אתגר, וחינוך מיוחד (לקויות למידה). העבודה העיקרית נעשית על תחושת המסוגלות האישית, הביטחון העצמי, ההכרה ביכולות התלמידים והשאיפות שלהם. אנחנו לא מוותרים להם ולא מוותרים עליהם“.

ד"ר בני פישר, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, אומר כי כפר הנוער ביצע מהפכה חינוכית הן בבית הספר והן בפנימייה. "ההישגים של גן ונוף ראויים להערכה במיוחד על רקע ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים שבית הספר קולט", הוא מוסיף. "כפר הנוער נותן מענה חינוכי איכותי לתלמידים על פני כל הרצף, החל מתלמידים מצטיינים ועד לתלמידים מתקשים הזקוקים לצמצום פערים, ומעניק רשת תמיכה אישית בהיבט הלימודי, הרגשי והחברתי שמאפשרת לכל תלמיד להתקדם ולהתפתח מהמקום בו הוא נמצא".