דפנה ברוורמן. צילום: גיל לרנר

"דפנה ברוורמן מתנהגת כראש ארגון פשיעה... היא דאגה לצרף לעירייה למעלה מ־1,000 עובדים מרביתם פעיליה ובני משפחתם...". כך, בין היתר, טוען הפעיל הפוליטי, רונן כברה, בכתב ההגנה, שאותו הגיש השבוע בתגובה לתביעת לשון הרע בסף 100 אלף שקל אשר הוגשה נגדו לפני מספר חודשים על ידי אשת ראש העירייה, דפנה ברוורמן.

הסכסון בין הצדדים נמשך כחמש שנים והוא קשה ומר. לטענת כברה, שהיה בעבר אחד ממקורביי הזוג ברוורמן, הבטיחה לו אשת ראש העירייה תפקיד מסוים ברשות המקומית עם כניסת בעלה לתפקידו, אולם הדבר לא קוים. עוד הוא מציין כי בשל אותה הבטחה הוא ויתר על חלקו בעסק שהקים והמתין חודשים למימוש ההבטחה, אולם נותר לבסוף נותר קירח משני הצדדים. הקרע היה בלתי נמנע וכברה אף אמר בעבר כי "גם אם הייתי מקבל תפקיד כלשהו - הייתי מתפטר ברגע שהייתי מגלה את הדברים שגיליתי".

כך קרה שהסכסוך בין הצדדים הלך והתעצם, ונוהל לא פעם ברשתות החברתיות. השבר הגדול מבחינת אשת ראש העירייה היו פוסטים, שלטענתה כתב כברה בתגובה לפוסט מצד משתמש בשם אליהו בן יוסף. בכתב התביעה, שאותו הגישה ברוורמן, נטען: "כתב כברה באחד מהם: 'ראש עירייה מושחת!'. מסיבה שאינה ברורה, שכן אין אמת וחצי אמת בדבריו, הוא הוסיף: 'אליהו בן יוסף, פיקטיבי חולני שמנוהל על ידי דפנה ברוורמן... איכס גדול'.

"כברה לא חדל באמרה שקרית זאת והמשיך לכתוב תגובות נבזיות כלפי התובעת, כאילו זו מתחזה למר אליהו בן יוסף. וכך כתב תוך השתלחות חסרת פשרות ורחמים: 'חתיכת חלאה שכמוך... מסכן העלוב שישן איתך, איך היה מפקד התחנה? הוא היה שווה? כלבה! הוא אהב את התחת השמן שלך? השמועות אומרות שלא... ברוורמן מסכן, רחמים עליו, לא פשוט אצלו, שרמוטה קטנה שכמותך, זה הסוף שלך, נסדר לך עבודה במשק בית...'".

"משפט שדה בציבור"

בכתב ההגנה טוען כברה כי "ברוורמן ו/או מי מטעמה שמפעיל את פרופיל הפייסבוק אליהו בן יוסף הוא אשר ליבה את הרוחות כאשר קרא לנתבע בבון, צירף תמונה של קוף ואף צירף כתבות הנוגעות לנתבע עם כיתובים גזעניים ובוטים... הנתבע היה פעיל פוליטי של התובעת וניהל את אחד הפרופילים הפיקטיבים שברוורמן הקימה על מנת לקדם את מועמדותו של בעלה ומכיר את דרכיה כאשר היא מייצרת אש ועושה בה שימוש כמנוף פוליטי לצרכיה ולצרכי בעלה.

"בנוסף, טוענת התובעת כי דבריו של הנתבע יוחסו אליה, בעוד שעיון בנספחי התביעה מראה כי הנתבע כלל לא ציין כי הוא מייחס דבריו אליה. לא כל שכן, מי אשר נחשף לתכתובת זו אף הוא אינו יודע למי הכיתוב מתייחס. כל העולה מהכיתוב עליו מתבססת תביעה זו היא כי הנתבע מתייחס למר אליהו בן יוסף וכי אזכור יחיד לשם 'דפנה' אין בכך כדי לקבוע כי דבריו יוחסו בהכרח לתובעת".

רונן כברה. צילום: פרטי

"מצג שקרי"

בהמשך כתב ההגנה מתייחס כברה לדרכי פעולתה של ברוורמן וכך הוא טוען: "התובעת עושה שימוש בכל אמצעי העומד לרשותה על מנת לקדם את מטרותיה ומטרות ראש העירייה, כשמבחינתה כל האמצעים כשרים ואפילו מעשים פליליים... התובעת שמציגה עצמה כרעייתו של ראש העירייה ובשל כך נתונה להשמצות והעלבות על לא עוול בכפה הוא מצג שקרי שחוטא למציאות בלשון המעטה. למעשה, התובעת היא שנוהגת בבריונות, מתסיסה ומלבה את הרוחות במערכת הבחירות בעיר, ובפרט בעניינו של הנתבע...".

"הלכה למעשה, התובעת היא שיזמה את התכתובת עליה נסובה התביעה ועשתה שימוש באמירות כמו 'רונן נחש קוברה'. 'אתה צריך להודות לראש העירייה על שבזכותו למדת לכתוב', 'אנאלפבית'. לא כל שכן, התובעת עשתה שימוש בתכתובת הנ"ל על מנת לנהל נגד הנתבע משפט שדה בציבור ובאמצעות התקשורת... ולאחריו שיתפה בעצמה את התכתובת ואף הגיבה לפוסט שלה עצמה כשהיא קוראת לנתבע 'תימני לא מפותח', 'הפסולת של העיר', 'חתיכת אפס מאופס'".

בכתב ההגנה מתייחס כברה לכוחה הפוליטי של ברוורמן וכך הוא טוען: "התובעת מנהלת את העיר בפועל. היא ממנה בעצמה מינויים פוליטיים... התובעת מנהלת באופן אישי את 'הבית החברתי', בשותפות עם פעיל פוליטי שהיא מינתה כעובד עירייה... בניגוד לחוק על ידי מכרז פיקטיבי...

"לפני כחצי מבקרת העירייה קבעה נחרצות שהמינוי של אותו פעיל אינו חוקי וכי המקום נוהל במשך כל התקופה ללא קבלות וחשבוניות מס, וללא כל תיעוד כספי. הנתבע יבהיר כי הובא לידיעתו כי כספים רבים נכנסו לכיסה של התובעת... עובדה שהעירייה לא פנתה עם דוח המבקרת למשטרה על מנת שתבדוק את החשדות שהועלו נגדה, שכן ראש העירייה יודע שהתובעת, אישתו, היא שורש הרוע באגף שבנתה לעצמה.

"התובעת מינתה כמעט בכל מחלקה ו/או אגף פעילים שלה באמצעותם היא שולטת בעירייה ועוקפת את כל בעלי התפקידים. ברור לכל שהתובעת קידמה פעילים שלה מתפקידים זוטרים לתפקידים בכירים במכרזים תפורים, ואף הכפילה את משכורתם באמצעות שעות כוננות ושעות נוספות שלא כדין.

"הנתבע היה עד לשיחה בה החליטה התובעת למנות פעיל נאמן שלה מתקופת הבחירות ואף הנחתה אותו כיצד לבנות את קורות חייו על מנת שיתאימו לדרישות התפקיד. בהתאם לקורות חייו פורסם המכרז. מיותר לציין שאותו פעיל לא ניהל מעולם עובדים, בוודאי לא עשרות או מאות עובדים או כל זיקה וידיעה לתפקיד, למרות כל זאת הוא זכה במכרז ובתפקיד.

"הנתבע יוסיף ויטען כי בתקופה בה היה פעיל מטעם התובעת נחשף לשיחה בדבר הכוונה להקים אגף אירועים רק משום שהתובעת הבטיחה תפקיד זה לחברתה...  יצוין כי טרם הקמת האגף היה ידוע לכל מי תזכה במכרז הפיקטיבי. דברים אלה מהווים ראיה נוספת לשליטתה של התובעת במנגנוני העירייה...

"על מנת להמחיש לבית המשפט הנכבד חוסר תום ליבה של התובעת, יוסיף הנתבע כי עת היה בביתה נחשף לנזיפותיה כלפי ראש העירייה על כך שככל הנראה אישר בקשה מסוימת בעבור סיעת ש"ס. בתום השיחה אמרה התובעת לנתבע: 'נמאס לי מהסחטנים האלה, כל אחד עם כיפה על הראש מרגיש שהעיר שייכת לו, ובפרט הבכיינים האלה מש"ס... החברה מהבית היהודי יותר משכילים ונחמדים".

"בובה על חוט"

בסיכום כתב ההגנה נטען כי "הפרסום המהווה בסיס לתביעה מלמד כי מדובר בשיחה בין שני אנשים במרחב הציבורי אשר מקניטים זה את זה ומחליפים בניהם עלבונות... לשם בחינת העוולות המופרכות, המנופחות וחסרות האחיזה המתוארות בכתב התביעה יובהר ויוזכר כי יש לבחון אותה על רקע העובדה כי עילתה והגשתה נעשתה תוך כדי מערכת בחירות... עיון בנספחי התביעה מלמד כי פרופיל הפייסבוק המכונה 'אליהו בן יוסף' הינו פיקטיבי אשר כל פרסומיו נועדו לשם קידום מועמדותו של ראש העירייה במערכת הבחירות.

"בנוסף, עומדת לנתבע הגנת ס' 15(4) לחוק, שכן מדובר בהבעת דעה על התנהלות התובעת אשר מנהלת את העיר באמצעות בעלה, המשמש ולו כ'בובה על חוט' ואשר ציבור הבוחרים צריך להיות מודע להם בטרם יצביעו בבחירות המוניציפליות. מדובר בפרסום שלא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, ולכן נהנה הנתבע מחזקת תום הלב הקבועה בס' 16(א) לחוק. כמו כן, עומדת לנתבע בהקשר זה הגנת אמת בפרסום לפי ס' 14 לחוק. כמפורט לעיל.

"לאור האמור והפורט לעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה על סיפה, ולחילופין לגופה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בתוספת מע"מ, כשהם משוערכים עד ליום התשלום בפועל".

תגובה

עו"ד אפרת אלימלך, המייצגת את דפנה ברוורמן: "כתב ההגנה של מר כברה הינו רצף של בדיות אשר בינן לבין המציאות אין דבר. כך גם בפרט דבריו על רומן דמיוני בין מרשתי לבין מפקד תחנת המשטרה דאז. תביעתה של מרשתי תתברר בבית המשפט עד תום ואני סמוכה ובטוחה כי בסופה תצא האמת לאור".