"תושבים צעקו לי: 'ענת, איפה את?' לך תגיד להם שאני עובדת מהבוקר עד הלילה במשך שנה ולא מקבלת משכורת ולא שום דבר. אמרתי לעצמי שגם אם לא אקבל שכר אשאר בתיק הזה כי חשוב לי להוציא את האמת לאור. פתאום התושבים כועסים עליי, ורמי אוטוטו מוציא דוח שלפיו אין כלום ואני יוצאת מטומטמת. לא יכולתי יותר".

ענת זנזורי. צילום: ריאן

לענת זנזורי, עד לפני זמן לא רב ראש האגף לאיכות הסביבה, נמאס מהמצב. אחרי שעזבה את תפקידה בטריקת דלת ועלתה על מסלול התנגשות בראש העירייה רמי גרינברג היא מרגישה משוחררת.

בריאיון אישי ונוקב היא מספרת כיצד נשאבה לפוליטיקה המקומית, על יחסיה המורכבים עם גרינברג, מה גילתה על העבודה בעירייה ומדוע דבר לא ישבור אותה בדרך למטרתה הסופית – הוצאת המפעלים החשודים כמזהמים מאזור התעשייה סגולה.

"בוא נצא לדרך"

זנזורי (49), נשואה ואם לשלושה, נומרולוגית ומגשרת במקצועה, פרצה לקלחת הפוליטית בבחירות האחרונות בתפקיד מספר שתיים של יו"ר סיעת התחדשות רמי גרינברג. קודם שחברה אליו הייתה ממובלי המאבק נגד זיהום האוויר בשכונת אם המושבות ולא חששה להתעמת עם גורמים פוליטיים ועסקיים. "כל מה שרציתי באותה תקופה היה לשבת במרפסת שלי, לשתות קפה ולנשום אוויר נקי", היא אומרת.

לדבריה, פנייתו הראשונה של גרינברג אליה נעשתה שנה וחצי בקירוב לפני הבחירות, בזמנו של איציק ברוורמן. "רמי יצר איתי קשר, הציע לעשות הפגנות ולהוביל איתנו את המאבק", היא אומרת. "הוא היה מלא אנרגיות וחשבתי שהגאולה הגיעה. אמרו לי לשבת איתו ולבקש ממנו דברים, אבל אמרתי שאני לא מתכוונת לעשות את זה. לא הייתי מוכנה להיות באמצע. רציתי להיות מחויבת למאבק, בלי פוליטיקה".

הימים חלפו, ותלונות התושבים בנושא הזיהום והריחות גברו. לקראת הבחירות שהלכו והתקרבו החלו הסיעות השונות לגשש אצל זנזורי בתקווה שתסכים להצטרף לשורותיהן. לדבריה, "פתאום הפכתי להיות במרכז, אבל אמרתי שזה לא מתאים, והאחרון שהתקשר אליי היה גרינברג".

מה הוא הציע לך?

"להיות מספר שתיים שלו. הוא אמר לי שהוא 'רוצה אישה, את מתאימה, את פרזנטורית טובה, אלקטורלית מאוד'. אמרתי לו או־קיי ושאלתי באילו תנאים. הוא ענה לי, 'הבטחתי לצדוק בן משה (סגן ראש העירייה, מ"ד) שאם אנחנו מקבלים עד ארבעה מנדטים הוא יהיה הסגן הראשון שלי'. זה היה ברור לי, אבל לא הבנתי איך הוא לוקח אותי בתור מספר שתיים ואת צדוק בתור מספר שלוש אחרי שהכיר אותו תקופה ארוכה.

"ואז הוא אמר לי, 'אם אנחנו מקבלים חמישה מנדטים את מקבלת את הסגן הרביעי'. הבנתי שהולך לקרות פה משהו. פתאום אני מאמינה מאוד ברמי, בולדוזר, איש שאיתו אנחנו הולכים לעשות שינוי גדול מאוד, ואני אדם טוטלי מאוד, נאמן. חצי שנה לפני הבחירות שמתי את העסק בצד ואמרתי, 'יאללה, בוא נצא לדרך' ופשוט התאבדתי על המשימה".

איך הייתה הדינמיקה ביניכם?

"אני חברה של כולם גם מתוקף מקצועי כמגשרת, אבל לרמי קשה להתקרב, היה דיסטנס מטורף. השיחות בינינו היו ענייניות, פוליטיקה נטו".

מה קורה לאחר הזכייה?

"הגעתי למטה כמה שעות לאחר הניצחון בעיניים נפוחות מחוסר שינה. ראיתי אישה מקורבת לרמי ואמרתי לה בהתרגשות, 'זכינו! זכינו!' היא הסתכלה עליי ואמרה, 'מה זה זכינו?' הסברתי ש'אם המושבות הביאה הכי הרבה קולות'. היא השיבה לי ש'זה לא את אם המושבות' ונקבה בשמות של שני פעילים".

איך הרגשת?

"כמו סטירת לחי. את לא מתביישת? 'התאבדתי' כדי שנצליח, האנשים שהזכרת לא היו מעורבים בכלל במאבק של הזיהום".

"יש פה בעיה"

המחשבה שמשהו לא תקין כלפיה החלה לקנן בראשה כבר באירוע הניצחון שנערך כשבועיים לאחר הבחירות. "עליתי על הבמה ונאמתי", היא מספרת. "רמי היה בשורה הראשונה וציפיתי שיבוא וילחץ את ידי. הוא אפילו לא הסתכל לכיווני. באותו הרגע הבנתי שהשתמשו בי".

יכול להיות שעשית או אמרת משהו שפגע בו?

"לא, הייתי טוטלית אליו עד היום שבו התפטרתי". 

זמן מה אחר כך קרא לה גרינברג למשרדו ומינה אותה למחזיקת תיק איכות הסביבה ותיק התרבות. "הוא אמר לי, 'צאי לדרך'", היא אומרת.

עשית חפיפה כלשהי?

"שום דבר. קבעתי פגישות ועשיתי הכול בעצמי. ידעתי מי נגד מי בנושא איכות הסביבה. פשוט הגעתי למשרדי האגף והצגתי את עצמי".

ענת זנזורי. צילום: ריאן

אמנם כל ההתחלות קשות, אבל מבחינת זנזורי היה המשך דרכה קשה עוד יותר. "הרי הגעתי מתוך מטה המאבק בזמן שכל הגורמים השונים טענו שאין שום דבר", היא אומרת. "התחלתי לחקור ולפתוח מסמכים. עשיתי לילות כימים ובדקתי חומרים וריכזתי אותם בקלסר. גיליתי שיש מסמכים על מפגעי ריח כבר משנת 2002 ועד היום".

מה עוד גילית?

"שתחנות הניטור שהיו קיימות דגמו למעשה מפגעי תחבורה כמו עשן ממכוניות ולא את מה שנפלט מהמפעלים. כמובילת מאבק בנושא הייתי בשוק. הלכתי לרמי והראיתי לו את הנתונים המעידים על מחדלים גדולים באגף. הוא אמר שישבית את תחנות ניטור התחבורה, וכאן באה לידי ביטוי עוד נקודת ציון ביחס שלו אליי".

למה את מתכוונת?

"פתאום הוא הבין שיש עוד מישהי שיודעת לעבוד בלי הפסקה ולהביא תוצאות. כשהראיתי לו כמה עבדתי וכמה בדקתי את עצמי ושמתי לו מחדלים על השולחן הוא הבין לדעתי שיש פה בעיה. יכול להיות שהוא אמר לעצמו, 'אני לא רוצה מישהי דומיננטית כל כך לידי, זה לא טוב לי'".

זנזורי אומרת כי אחר כך אמר לה גרינברג, "'תהי בשקט, אל תעשי לי פיגוע'. הבנתי שהוא לא רוצה שאוציא את מה שאני יודעת כי זה לא שייך לקדנציה שלו ונתקן את זה עם הזמן, אבל בחודשים הבאים ראיתי ששום דבר לא קורה וכנראה יש ניסיון לטאטא דברים בלי שאני מבינה מדוע. בשלב הזה רמי הבין ככל הנראה שנכנסתי יותר מדי בעובי הקורה וגרם לנתק ביני ובין מנהל האגף אהוד שטיין".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כל מה שביקשתי ממנו הוא שלח אותי לרמי בטענה שזאת הוראה שלו. בסוף אמרתי לרמי ש'יש פה המון חומרים לא תקינים, אני מבקשת לעשות שינויים באגף ורוצה שתפטר את אהוד'. רמי עוד אמר לי ש'אין בעיה, לכי תעשי לו שימוע'. אחרי שימוע של יותר משלוש שעות רמי אמר שזה בעייתי לפטר אותו. אמרתי לו, 'בסדר, אבל שלא יהיה באגף. אני רוצה אגף נקי, אני לא רוצה לעבוד ככה'. ואז נוצר נתק עם רמי ואהוד והתחלתי להבין שאני על תקן בובה".

בן משה ואני

ואם לא די בזה, גם יחסיה עם חברה לסיעה וסגן ראש העירייה צדוק בן משה עלו על שרטון. "יכול להיות שהוא פשוט קינא בי", היא אומרת. "אנשים סיפרו לי שהוא כינה אותי במילים שאני אפילו לא מעיזה לחזור עליהן. ניסיתי ליזום איתו 'סולחה' כמה פעמים, אבל כלום לא השתנה. כנראה הוא ראה מולו מישהי אינטלגנטית שיש לה רגליים על הקרקע, לא פראיירית, מישהי שאומרת את מה שהיא רוצה לומר, והתקשה להתמודד עם זה. כל השיחות שלי איתו התחילו ונגמרו בשקרים".

ובכל זאת אתם יושבים זה ליד זה בישיבות המועצה.

"יש לי יכולת להתעלם מאדם מסוים וזה מה שעשיתי. מבחינתי, יש שם כיסא ריק לידי".

צדוק בן משה. צילום: גיל לרנר

זנזורי משוכנעת כי בן משה ופעיליו הסיטו את גרינברג נגדה. "לפני שלושה–ארבעה חודשים רמי אמר לי, 'אני מצטער, את צודקת, באמת אמרו עלייך כל מיני דברים ואני מתנצל על זה'", היא אומרת. "סיפרו למשל שנפגשתי עם יו"ר האופוזיציה אורי אהד למרות שזה שקר".

לדברייך, היית ביחסים לא טובים עם רמי גרינברג, עם צדוק בן משה ועם אהוד שטיין. איך המשכת לעבוד?

"יצרתי את העבודה לעצמי. אתן לך דוגמה איך עבדו הדברים: יום אחד הייתי בלשכה של רמי ופתחתי שם את קלסר איכות הסביבה. הבנתי שקורים דברים ונשלחים מיילים חשובים בלי שאני מודעת להם. באותו הרגע הרגשתי כמו זבוב מעוך על הקיר. בפעם השנייה שרציתי לפתוח את הקלסר כבר לא נתנו לי להיכנס ללשכה.

"פשוט זלזול בוטה מצדו של רמי. דוגמה לכך הוא נושא הגינות הקהילתיות שעבדתי עליהן. אחר שהכול סוכם הוא ביטל אותן, ואני הייתי צריכה לתת תשובות. אני לא רגילה ולא אתרגל לעולם להתנהלות כזאת. הוא גם לא אישר הצעות לסדר שהייתי מעבירה ולאחר מכן זקף אותן לעצמו".

נושא כאוב אחר מבחינתה של זנזורי הוא הסגנות בשכר. "שלושה–ארבעה חודשים לאחר הבחירות שאלתי את רמי מה קורה בנושא הזה", היא אומרת. "הוא ענה, 'אה, בחודש הבא. לא עכשיו, עוד חודש, אחרי התקציב'. לפני כמה חודשים אמרתי לו, 'אל תשאיר אותי בלי משכורת לראש השנה'. הוא ענה, 'כן, כן'. בחודש ספטמבר רמי התקשר אליי ואמר לי שאהיה הסגנית הרביעית בשכר, ובמצב כזה אין צורך באישור משרד הפנים. זה כמובן לא קרה ובסופו של דבר הבנתי שזה גם לא יקרה".

"איבדתי אמון"

ייתכן כי הדבר ששבר את גב הגמל במערכת היחסים בינה ובין גרינברג היה תחנת הניטור באזור התעשייה סגולה והדוח שחובר והתפרסם לפני שבוע בקירוב. מבחינת זנזורי, תהליך הצבת התחנה התנהל כפארסה ממש. "לקראת סוף חודש יוני הודיעו לי שנחל שילה מלוכלך, ובתור מחזיקת תיק איכות הסביבה יצאתי לראות את המצב", היא אומרת.

"הגעתי לאזור, החניתי את הרכב וראיתי אנשים עובדים על טרקטור, תחנת ניטור ואת עוזר ראש העירייה שי שטרק. שאלתי אותו, 'שי, מה זה?' והוא פשוט ברח. אחר כך הוא מלמל משהו בסגנון, 'אני לא יודע'. התקשרתי לראש העירייה ושאלתי אותו, 'רמי, מה זה? איך אתה לא אומר לי שהצבתם תחנת ניטור?' והוא השיב לי, 'לא ידעתי שהציבו תחנת ניטור'.

"הוא לא ידע? הרי עובדים לא עושים שום צעד בלי לקבל אישור ממנו. בנקודה הזאת הרגשתי שהוא שיקר לי לכל אורך הדרך והבנתי סופית איפה אני נמצאת".

את חושבת שהוא ראש עירייה טוב? 

"את זה נוכל לדעת בסוף הקדנציה שלו. הוא לא יימדד על צביעת מעברי חצייה או הצבת רמזור. יש לדעתי בעיה קשה בהתנהלות שלו, בעיקר כלפי מי שחושב אחרת ממנו. הוא ישר דוחק אותו ומפתח 'אנטי' כלפיו".

התפטרת, הסרת את הכפפות והתחלת למתוח עליו ביקורת גם ברשתות וגם בסרטונים. מישהו מטעמו יצר איתך קשר מאז?

"התחילו להתקשר אליי כביכול בניסיון להוריד אותי מהעץ ואמרו לי, 'תקשיבי, רמי רצה לתת לך משכורת, בואי תשבו ותדברו'. אמרתי להם שהם לא ישכנעו אותי בכסף. איבדתי אמון באיש. זה כבר לא קשור לחילוקי הדעות בינינו או לא לשקר כלשהו".

מה הלאה מבחינתך?

"כרגע כל האפשרויות מונחות על השולחן. אני עם רמי גרינברג לא עושה עסקים יותר. את הפוליטיקה לא אעזוב למרות שבהתחלה לא היו לי בכלל מחשבות להיכנס אליה. היום אני מבינה שזה כן מתאים לי, אבל אני רוצה לשמור על התושבים ולחשוף את האמת".

תגובות

לשכת ראש העירייה: "צר לנו כי עיתונכם מוסיף לשמש ביטאון לבני הפלוגתא של ראש העירייה ולהתעלם מעשייתו הרבה למען העיר והתושבים. נקדים ונאמר כי הקשר של גרינברג וזנזורי החל עוד בתקופת הבחירות ונמשך גם אחריה. מטרת החיבור הייתה לפעול בשיתוף פעולה נגד המפעלים כדי למגר את בעיית מפגעי האוויר שסובלים ממנה תושבי אם המושבות. במסגרת זאת פעל גרינברג, עוד בהיותו חבר מועצה, כדי להעצים את המאבק ולגרום להתערבותו של המשרד לאיכות הסביבה נגד מפגעי האוויר. כאשר הגישו המפעלים תביעת דיבה נגד זנזורי והניסו אותה פעל ראש העירייה כדי שתימשך המחאה ומפגעי האוויר יהיו בראש סדר היום הציבורי.

"עם בחירתו לראשות העירייה נתן גרינברג לזנזורי את מלוא הסמכויות בניהול תחום התרבות ואיכות הסביבה בעירייה, אלא שעיקר עיסוקה היה בסגנות ובתנאי העסקתה. אין ספק כי זנזורי פעלה בנחישות יתירה כלפי הגורמים הרלוונטיים בעירייה וכלפי משרד הפנים כדי שיאושר הסגן החמישי בשכר לצד דרישתה לקבל שכר רטרואקטיבית, בקשה שאין לה אח ורע בכל רשות אחרת. זנזורי סירבה לקבל את העובדה שמשרד הפנים, כמו יתר משרדי הממשלה, נתון במתכונת 'ממשלת מעבר' ופרקה את זעמה על ראש העירייה, על סגניו ועל עובדי העירייה.

"נדגיש כי ראש העירייה מעולם לא הבטיח לזנזורי סגנות בשכר, אך מאחר שמדובר בתיקים חשובים לאורח החיים של תושבי העיר הוא פעל לאיוש תפקיד ראש מנהל התרבות ואיכות הסביבה במשרה מלאה. לפיכך כל הטענות בנושא הזה הן פרי דמיונה המפותח של המרואיינת ומנותקות כליל מהמציאות.

"בניגוד לטענותיה קיבלה זנזורי את מרב הכלים והתמיכה כדי להצליח בתחומים שהייתה ממונה עליהם. במקום לפעול למען הציבור באמצעים שעמדו לרשותה היא בחרה לנצל את מעמדה כדי להתנגח השכם והערב עם גורמי המקצוע בעירייה. ולכן לא היה אפשר לקיים ישיבות עינייניות ולקדם מהלכים חשובים בנושא איכות הסביבה. הסיפור הזה הגיע לשיא כששבתו עובדי האגף מעבודתם וראש העירייה נדרש להיכנס בעובי הקורה ולהתערב.

"אחת ההחלטות התמוהות של זנזורי בתקופת כהונתה הקצרה הייתה 'שימוע' שהיא ערכה למנהל האגף לאיכות הסביבה. מדובר בצעד שנבע מהרצון להשפיל את מנהל האגף ולבזותו מתוך נקמנות אישית, שכן כידוע לכול, רק מנכ"ל העירייה יכול לעשות שימוע לעובד עירייה, ולא שום גורם פוליטי. נציין כי מדובר במנהל אגף אשר הודיע לפני זמן לא רב שהוא פורש לגמלאות והעירייה פועלת לגיוס מנהל חדש, והוא יעשה חפיפה מסודרת לקראת כניסתו לתפקיד החשוב.

"בהמשך לטענות על שנמנע מזנזורי לראות את דוחות איכות האוויר הקודמים, נציין כי מדובר בשקר מוחלט. עם זאת הדוח החדש והמעמיק שקידם ראש העירייה בזמן האחרון מוכיח כי הדוחות הישנים אינם רלוונטיים, וכך גם טענותיה. נסתר מעינינו מדוע בחרה זנזורי להתפטר מהתיקים שהייתה ממונה עליהם ולהמשיך בתפקיד הסגנות, אך מאחר שאנו מכירים את הפרסונה ואת תכונות הקנאות והשחצנות שכה אפיינו אותה, התשובה ברורה.

"עם כניסתו לתפקיד פעל גרינברג לקדם את הדוח המקצועי ביותר שנותן תמונת מצב מדויקת על המתרחש באזור סגולה. הציבור ודאי מבין ורואה שגרינברג הופך כל אבן כדי להרחיק את המפעלים המזהמים מחוץ לעיר ולתת לתושבי אם המושבות את איכות החיים המגיעה להם. למרות קולות המרמור הנשמעים מהיציע יוסיף ראש העירייה לפעול ביתר שאת למען תושבי העיר ובכללם לטובת תושבי שכונת אם המושבות".

בן משה: "לא היה לי עניין אישי נגד ענת. המחלוקות בינינו נבעו מהעשייה הענפה שלי למען העיר והתושבים, ואילו ענת, במקום ללמוד מניסיוני ולהשכיל, נלחמה בי ללא הפסקה. לצערי, עם מינויי לסגן בשכר המאבק שלה נגדי רק התעצם. למרות הקנאה והניסיונות לגרור אותי אל משחקי הכבוד והאגו שלה ברשתות החברתיות הקפדתי לשמור על כבודה ולענות לה באופן ענייני. אני עובד 7/24 לטובת הציבור ולטובתו בלבד. כל משחקי הכבוד והאגו שניסתה ענת להכניס למסדרונות העייריה לא עבדו לא עליי וגם לא על הציבור".