פתח תקוה. צילום: יונתן אוחיון

ביום שלישי הקרוב (16.7) אמורה להתכנס ועדת השמות של פתח תקוה ולדון בשמות חדשים שיונצחו בעיר.

אחד החידושים הגדולים בנושא יהיה שינוי שמות אזורי התעשייה בפתח תקוה. אם אתם עובדים ברמת סיב, בקרוב תכוונו את הוויז ל"סטרטסיב". מחפשים מוסך באזור התעשיה סגולה? בקרוב תביאו את הרכב לטיפול ב"פארק עסקים ירקון". אלו חלק מהשמות החדשים אליהם תצטרכו להתרגל לאחר אישורם הצפוי בועדת השמות וההנצחה הקרובה.

עוד אזור תעשיה שצפוי לשנות את שמו הוא קרית אריה, שייקרא בקרוב "פארקטק" פתח תקוה. אך לא רק אזורי התעשיה יתחדשו בשמות חדשים. לאחר התכנסות הועדה ב -16 לחודש, תושבי העיר יאלצו להתרגל לשמות חדשים גם בשכונות וצמתים שונים. צומת גהה יהפוך למחלף פתח תקוה מערב, מחלף שעריה יקרא מחלף פתח תקוה דרום, שכונת מרכז העיר צפון תשנה שמה ללב המושבה, שכונת רמת סיב תהפוך לפסגת הדר פתח תקוה, וגם שכונת סירקין החדשה שטרם נבנתה קיבלה שם- גני האיקליפטוס פתח תקוה.

מלבד שינויי השמות הצפויים, אמורה הועדה לדון באופן הנצחתם של מספר דמויות מרכזיות ובהן החללים אביב לוי ז"ל שנהרג מירי צלפים ברצועת עזה אשתקד, וזכריה באומל ז"ל שהשתתף בקרב סולטן יעקב ונטמן בארץ, לאחר 37 שנים בהן נחשב לנעדר.

השמות החדשים כפי שעולה מהמסמך שנשלח לחברי ועדת השמות

לפניכם הרשימה המלאה שהופצה לחברי ועדת השמות בעירייה עם ההסברים המפורטים

1. הנצחת המנוח אורי פרג' ז"ל – 2017-1957 אורי היה דמות מוכרת ומוערכת מאוד בעיר פ"ת ובתנועת הליכוד ,העשייה הציבורית הענפה בעיר הייתה בדמו. היה כתובת לאנשים רבים בעיר ,עזר במתן בחסד למשפחות נזקקות, אורי היה מהאנשים שנתן את הנשמה והלב למען אנשים. המשפחה וחבריו בעיר מבקשים להנציח את פועלו וזכרו באמצעות קריאת רחוב על פועלו למען תושבי העיר.

2. חלבוחורובה אייחון ז"ל – 1987-1910 הרבנית אייחון הייתה מנהיגת הנשים בקהילה היהודית בבוכרה, עלתה לישראל ונפטרה בשנת .פעלה רבות למען שימור היהדות והמסורת היהודית בתקופה הסובייטית למרות כל האיסורים מהשלטונות, היא הכניסה ספר תורה ותרמה לבנייתם ולשיפוצם של בתי כנסת ובתי עלמין יהודיים בבוכרה, ביתה היה מרכז רוחני של יהודי בוכרה. המנוחה תאפיינה במעשיה הטובים ובגמילות חסדים. בימי הרעב בשנות השלושים ובזמן מלחמת העולם השנייה פעלה רבות להצלת היהודים.

סוג הנצחה מבוקש: כיכר.                                                                                   

3. הנצחת המנוח אביעד ליבמן ז"ל – 2018-1983 אביעד יליד העיר פתח תקווה. תלמיד מצטיין בעל נתינה והתנדבות אשר חלה במחלה הסופנית למרות מחלתו התנדב לשרת בצה"ל ותרם לביטחון המדינה, השלים את חלומו והתחתן והותיר את אשתו אלמנה, למרות מגבלותיו היה בחבר באגודת עדי ופעל רבות למען נכים בקבוצת התמיכה איתם עבד ובכלל. אביעד לא הצליח לנצח את המחלה. אביעד היה מושא להערצה עבור משפחתו וחבריו לימד את כולם מהי נחישות, חברות אהבה ואיך אסור לוותר גם שהכל נראה אבוד.

4. הנצחת החלל אביב לוי ז"ל – 2018-1997 סמ"ר אביב לוחם גבעתי התנדב למשימה בה נפל בהגנה על עם ישראל בתאריך 20.7.18 ח' באב תשע"ח בפעילות מבצעית בגבול רצועת עזה. אביב אברהם שירת ביחידה קרבית. אדם ערכי בעל נתינה אשר נתן את חיין למען המדינה. חבריו מספרים שהמשפט שמלווה אותם בפלוגה " בלב ובנשמה " – אח אתה בדיוק שם אתה הלב ואתה הנשמה למדתי ממך מלא אח יקר שלי". סוג הנצחה מבוקש: להוסיף על שלט בית הכנסת בראשית את שמו של אביב אברהם ז"ל.

5. הנצחת החלל סולטן יעקב זכריה באומל ז"ל– 37 שנים אחרי שהוכרז כנעדר חלל קרב סולטן יעקוב נטמן בישראל. באומל השתתף קרב סולטן יעקוב, ב-11 ביוני 1982, מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 10 חיילים ישראלים ורבים נפצעו. שלושה חיילים - יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל עדיין נעדרים. בדבריו האחרונים של זאק להוריו, שנכתבו על-גבי גלויה זמן קצר לפני הקרב, מבקש זאק מספר פריטים אישיים ומסיים במילות הרגעה להוריו המודאגים: "אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב".                     

6. הנצחת המנוח מנחם מנדל ז"ל 2017-1941 כיהן במשך 40 שנה כיו"ר אגודת מכבי פתח תקווה בעת כהונתו, צמחו אלפי שחקנים שהפכו לאלופי ספורט בענפים שונים: כדורגל, כדורסל, כדור יד, סייף ועוד. בעקבות ניהולו הנכון של מנדל ז"ל ואנשיו הנאמנים מעולם אוימה סכנת הקיום של האגודה בכלל ומועדון הכדורגל בפרט. גאוותו העיקרית הייתה מחלקת הנוער המפוארת. תרם רבות לקידומה של מכבי פתח תקווה בעיר ובספורט הארצי בכלל היה חבר הנהלת התאחדות הכדורגל וחבר הנהלת החברה לקידום הספורט והכדור יד. בין יתר תפקידיו בשנות ה- 70 כיהן כחבר מועצת העיר.                                 

סוג הנצחה מבוקש: אולם ספורט.

7. הנצחת המנוחה הרבנית שושנה שרעבי ז"ל – 2017-1943 הרבנית ע"ה חיזקה משפחות רבות באזור מחנה יהודה ושעריה בהרמת הרוח ממצוקותיהן השונות. שיעורים רבים העבירה וחיזקה בהם את הנשים בצד התורני, המשפחתי והחברתי. פעילת רווחה וחסד לנזקקים, ביתה פתוח לרווחה ובהקשבה רבה העצימה משפחות וילדים בישראל, הייתה מקשרת בין ילדי ישראל לבתי הספר השונים ובזכותה ילדים רבים סיימו את לימודיהם בהצלחה. במעשיה אלו היא תרמה לחיזוק המרקם הקהילתי שבה למען אחד היסודות העיקריים המנחים את העם היהודי לאורך כל הדורות – ערבות הדדית. סוג הנצחה מבוקש:  להוסיף את שם המנוחה ע"ג שלט של מרכז תורני.

8. הנצחת ראשוני שכונת שעריה – שעריה כשכונה הוקמה בדירוג מיולי 1937 ועד לקום המדינה בשטחים החקלאיים של תושבי מחנה יהודה. עם קום המדינה חלה תנופה רבתי במקום בבינוי ממוסד של הסוכנות היהודית לשיכון עולים חדשים מתימן אשר עלו במבצע " על כנפי הנשרים" המקום יסמל עבורם את עמל הוריהם שמהם יצאו לוחמים קציני צבא עו"ד אנשי אקדמיה וזה יהווה לתפארת השכונה והחברה בישראל. סוג הנצחה מבוקש:  שדרה על שם "מייסדי שעריה".

9. הנצחת קדושי מאורעות תרפ"ט בחברון בסוף 1928 החלה תקופה חדשה בה התרחשו בירושלים תקריות קטנות בין יהודים לערבים בעניין זכותם של יהודים להתפלל בכותל המערבי. ויכוחים אלה הובילו להתפרצות אלימה ביותר באוגוסט 1929 כאשר חג' אמין אל חוסייני, מופתי ירושלים, ליבה את כעסם של הערבים בהאשימו את היהודים כמסכנים את המסגדים ואת כל האתרים הקדושים לאיסלם. למחרת, ב-14 באוגוסט 1929, צעדו כ-6,000 יהודים בתל אביב ושרו "הכותל שלנו". למחרת הפגינו מאות יהודים ליד הכותל. ביום שישי ה-16 באוגוסט, לאחר דרשה מלהיבה את הרוחות וקריאה להפגנה ע"י המועצה האיסלמית העליונה, צעדו הערבים לעבר הכותל ושם שרפו ספרי תפילה ופתקי בקשה שבין אבני הכותל. שבוע לאחר מכן, ביום שישי ה-23 באוגוסט, גברה האלימות והתפשטה אל כל רחבי הארץ, כאשר כנופיות ערביות התקיפו יהודים בירושלים, מוצא, חברון, תל אביב, צפת ומקומות אחרים. שוטרים ערביים לעתים הוסיפו ונתנו יד לפורעים. ההתקפות בתל אביב ובחיפה היו מצומצמות הודות להגנה היהודית. נפלו קורבנות רבים במיוחד בחברון, שם נהרגו באכזריות רבה כ-67 איש ובצפת גבו הפרעות 18 קורבנות. בסה"כ נהרגו 133 איש ונפצעו מעל ל-300.

סוג הנצחה מבוקש: – המעבר המסומן בין רחוב טרומפלדור לרחוב הרב וולף.

10. שינוי שם רחוב – שינוי שם רחוב הנבטים לשם רחוב הרב ברוך שלום אשלג הרב"ש - רבי ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם", "ברכת שלום" ו"אגרות הרב"ש".

11. שינוי שמות רחובות, צמתים ושכונות -

השם של צומת גהה יוחלף במחלף פתח תקוה מערב.

השם של שכונת סירקין החדשה יהיה גני האקליפטוס פ"ת. -

השם של מחלף שעריה יוחלף במחלף פ"ת דרום.

השם של שכונת מרכז העיר צפון יוחלף בלב המושבה.

השם של שכונת רמת סיב יהיה פסגת הדר פ"ת (שינוי מרמת הדר פ"ת כיוון שקיימת שכונה סמוכה באותו שם בגבעת שמואל).

השם של אזור תעשיה רמת סיב יוחלף בסטרטסיב.

השם של אזור תעשיה סגולה יוחלף בפארק עסקים ירקון.

השם של אזור תעשיה קריית אריה יוחלף בפארקטק פ"ת.