יקיר העיר פתח תקוה. צילום: באדיבות עיריית פתח תקוה

אמש (מוצ"ש) התקיים טקס הענקת אות יקיר העיר לעשרים תושבות ותושבים ותיקים אשר תרמו לחברה ופעלו למענה. הטקס החגיגי התקיים במעמד ראש העיר רמי גרינברג, ח"כ איילת שקד שכיבדה בנוכחותה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו אשר דודו (פנחס אלקיים) קיבל את אות יקיר העיר, נחמה הפטר יושבת ראש עמותת יקירי העיר, חברי הוועדה, יקירי ויקירות העיר משנים קודמות, חברי הנהלת העיר, בני משפחה ואורחים רבים.

ראש העיר רמי גרינברג בירך את הנוכחים ואמר "העיר פתח תקוה, אם המושבות, חרתה על דגלה, כבר מיום היווסדה, את ערכי הנתינה, העזרה לזולת והתרומה לקהילה. כבר בימיה הראשונים של המושבה נהגו ראשי הישוב, כמו גם נשותיהם, לעסוק בפעולות צדקה וגמילות חסדים, ותרבות זו הושרשה בעיר, התפתחה וקיימת בה עד היום", ראש העיר פנה אל יקירי העיר ואמר "עבורכם הנתינה היא דרך חיים ואשריכם שיש בכם ובכן את הכוח להתוות דרך ולפעול מכל הלב למען הזולת. עשייתכם מחזקת את העיר ואת חוסנה החברתי. אני מודה לכם!".

באירוע הופיעה להקת מור וקינמון בניצוחו של אדם הפטר והשתתפו תלמידי הקונסרבטוריון העירוני. את הערב הינחתה בחן רב גלית גיאת אשר גם שרה והלהיבה את הקהל. האירוע הופק ע"י מינהלת הגמלאים.

להלן רשימת יקירי ויקירות העיר לשנת תש"ף:

אות יקיר העיר מוענק לאביגדור ביטון

יליד מרוקו שעלה לארץ בגיל ארבע. איש חינוך אשר פיקח על החינוך החברתי ברשת אמית, ולאחר מכן עמד בראש אגף חברה נוער וצעירים בעיריית פתח תקווה במשך 20 שנה. בתקופתו זכה האגף במקומות הראשונים כשהתחרה מול אגפים ארציים מקבילים. כיום משמש כחבר מרכז והנהלה בהסתדרות המורים, יו"ר ועד בית הכנסת "אוהל יצחק", ממלא מקום יו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל, ואף מתנדב במשמר האזרחי.

אות יקיר העיר מוענק לאבי בלושטיין

יליד מינכן, עלה לארץ בגיל חצי שנה. שימש כמנכ"ל משרד הדתות, סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ויועץ בכיר לשר השיכון. כמו כן שימש כיושב ראש החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקוה, וכיו"ר היכל התרבות העירוני. וכיהן כחבר מועצת העיר בשלוש קדנציות. יזם את פרויקט שרשרת הדורות בו כל תלמיד בישראל מחויב לבקר בכותל המערבי בירושלים.

אות יקיר העיר מוענק לאלי בן זיקרי

יליד מרוקו, עלה לארץ בשנת 1968. לפני כ- 15 שנים חלה בסרטן ומפגישה מקרית עם אשה חולה שפגש במחלקה האונקולוגית החליט להקים את מיזם פל"א – פאה לכל אשה, המעניק פאות לחולי וחולות סרטן, נשים גברים וילדים, ללא עלות. עד היום טיפל בן זיקרי ב- 25 אלף חולים וחולות, והמספרות מעסיקות מאות מתנדבים, כולל נערות ללא מקצוע, המוכשרות על ידי בן זיקרי להיות פאניות.

אות יקיר העיר מוענק לאלי רוה

יליד ברית המועצות, אשר עלה לארץ בגיל 11. למרות שלא השלים את השכלתו הפורמלית רוה הוא סופר ומשורר פורה שחיבר ופרסם מגיל 33 ועד היום - 42 ספרים, וכ- 400 שירים וסיפורים.

ספרו האחרון "זוג עגילים" המתרחש ברחובות פתח תקוה, נכנס לרשימת ספרי החובה בתיכונים ועובד לסרט טלוויזיה. כיום מרצה בהתנדבות בארגון "עמך", לניצולי שואה ובמועדוני גמלאים.

אות יקיר העיר מוענק לאתי פולישוק

ילידת תל אביב שהגיעה לעיר בתחילת שנות ה- 70 בעקבות נישואיה. מורה לחינוך גופני ותנועה, כוריאוגרפית ויוצרת בתחום הריקוד. הכשירה דורות של רקדניות, שהופיעו בהתנדבות בארגונים עירוניים וארציים וייצגו בכבוד את העיר. הקימה את להקות המחול "בולרו", "והפולישוקיות", ששמו את פתח תקוה על מפת הבידור הארצית. הסטודיו עדיין קיים ומציין השנה ארבעים שנות פעילות.

אות יקיר העיר מוענק לבני סולימני

יליד איראן שעלה לארץ בגיל שנה. בילדותו גדל במעברת קדימה, אך כשהיה בן 14 קיבל מלגה ועבר ללמוד במוסד עליה בפתח תקוה, היום בית ספר אמית, שם נשאר לשמח כאיש חינוך עד לתפקיד מנהל ומפקח.

בשנת 1979 נשלח לאיראן בשליחות כדי להציל נערים יהודים אחרי ההפיכה. בשנת 1982 היה שותף סוד לפרויקט העלאת יהודי אתיופיה, הקים אולפן להנחלת השפה העברית ל- 30 בחורים מביתא ישראל, שבסופו של תהליך חזרו לאתיופיה לעזור למוסד כדי לארגן את העלייה של ביתא ישראל לישראל. ממקימי עמותת "חסד קרן צדקה - איחוד קהילות הדר גנים", המסייעת לכ-150 משפחות נזקקות.

אות יקיר העיר מוענק לגדליה אוריה

יליד גונדר שבאתיופיה, עלה לארץ בשנת 1984. כבר בגיל 12 סומן על ידי הסוכנות היהודית כמי שיכול להנהיג את הקהילה במסעה לישראל, ולעזור למוסדות המיישבים בארגון המסע. בראשית שנות החמישים נשלח לארץ יחד עם עוד 11 נערים בני גילו. כשחזר לאתיופיה פתח וניהל אוריה בית ספר ומרפאות לטובת הקהילה. ב- 1976 נעצר ונכלא עקב פעילותו הציונית. הוא כמעט הוצא להורג, ושוחרר רק בהתערבות ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. במהלך השנים שימש כשליח הקהילה למדינות צפון אמריקה, וגייס עבורה תרומות. במשרתו הקבועה כעובד סוציאלי חינוכי באגף הרווחה של עיריית פתח תקוה שימש כתובת לעולים שהגיעו לעיר, כ-12 אלף במספר, וגם לכאלו שהתיישבו במקומות אחרים.

יקירי העיר פתח תקוה. צילום: דוברות עיריית פתח תקוה

אות יקיר העיר מוענק לדוד כרילקר, אשר נבצר ממנו להשתתף בטקס, את האות קיבלה בשמו - נכדתו טליה ג'וליקר.

יליד מומביי שבהודו, שעלה לארץ בגיל 20  והתגייס כחייל בודד. דוד נרתם בכל זמנו ומאודו לטובת הקהילה ההודית בישראל בכלל, ובפתח תקוה בפרט. בין אם כמתורגמן מעברית לאנגלית ולהודית, או כמלמד ילדים לבר מצוה בסגנון הודי מסורתי. בזמנו הפנוי מצחיק אנשים במופעי סטנד-אפ שהוא מקיים, בארץ וגם בהודו, מנחה אירועים בהתנדבות, ומנהל את בית הכנסת של העדה ההודית "אגודת בני ישראל".

אות יקיר העיר מוענק לטובה גל,

ילידת גבעת שמואל שהגיעה לפתח תקוה בגיל 16. נולדה בכ"ט בנובמבר ונמנתה על הילדים שהוזמנו מידי שנה לבית הנשיא חיים ויצמן. אשת חינוך שניהלה את בתי הספר היסודיים המתמיד (היום יובלים) ואורנים. לאחר פרישתה שימשה כיועצת למנהלי בתי ספר. בעברה חברת מועצה שנשאה בתיק איכות הסביבה, חברה בוועדת השמות וההנצחה, יו"ר ועדת הרפרטואר בהיכל התרבות העירוני, יו"ר חברת המים מיתב. מייסדת מקהלת מור וקינמון ובשמונה השנים האחרונות מלמדת ילדים מבני הקהילה האתיופית בבית הספר קיבוץ גלויות.

אות יקיר העיר מוענק ליצחק ניסן

יליד פתח תקוה, דור שני ליקירי העיר לאחר שגם דודיו, מאיר ומשה ניסן נבחרו ליקירי העיר בעבר. בשנת 1985 הקים את חברת ניסטק שעסקה ביעוץ וקידום טכנולוגיות בתחום האלקטרוניקה. באמצע שנות התשעים נוספו לה חברות התכנון והייצור ובסוף 2013 התרחבה הקבוצה ורכשה את מפעל אלטק, המייצר מעגלים מודפסים. היום מעסיק ניסן כ- 900 עובדים בארבעה מפעלים ברחבי הארץ, מהם 500 בשני מפעלים הממוקמים בעיר, ובכך תורם להעלאת אחוזי התעסוקה בקרב התושבים ולרווחת העיר. מזה 18 שנה, בזכות יוזמה של בתו, הוא מעסיק בעלי מוגבלויות ומרגיל אותם לעבודה והישגיות אישית. זוכה אות התעשיינים לשנת 2014. פעיל חברתי וחבר בנשיאות - איגוד תעשיות האלקטרוניקה בארץ.

אות יקיר העי מוענק להרב מנשה שוורץ

יליד שכונת שערים ברחובות, כנער מצטיין אותר ונשלח ללימודים על מילגה בפנימית נחלת ראובן בפתח תקוה. בינואר 75' התגייס לרבנות הצבאית ושירת במשך 27 שנים בכל החילות. בשנת 2002 ייסד את עמותת "אור מנחם", להנצחת חברו אל"מ מנחם זהבי שנפטר בטרם עת. העמותה עוסקת בטיפול בחולי סרטן ברחבי הארץ, מספקת מעטפת תומכת ומקלה לחולה ולבני משפחתו.

זוכה מגן הבריאות 2017 מטעם שר הבריאות ויו"ר הכנסת, על פעילותו בעמותת "אור מנחם". 

אות יקיר העיר מוענק למשה הלל

יליד רחוב קלישר בפתח תקוה, עדיין מתגורר בבנין שנבנה על אותה חלקת אדמה. בעברו היה פעיל בקבוצת הכדורגל "הפועל מחנה יהודה", ובשנות השמונים שימש במשך שבע שנים כיו"ר שכונות הדרום. בתפקידו זה הקים את סיירת סש"ה - סיירת שכונות הדרום. עדיין מתנדב בועד למען החיל ובמוסד לביטוח לאומי, שם הוא חונך קשישים צעירים ממנו. בשלושים השנים האחרונות מתנדב בבית הכנסת התימני "עדות ישראל".

אות יקיר העיר מוענק לפרופ' משה קוה

יליד פולין, בן לניצולי שואה, שמציין השנה 70 שנה למגוריו בעיר. לימים הפך לפרופסור לפיזיקה, מונה לדיקן הפקולטה, רקטור ולנשיא אוניברסיטת בר אילן. פרופ' קוה הינו פיזיקאי בעל שם עולמי שזכה בפרסים בינלאומיים רבים. בזמנו כיהן כיו"ר ועד ראשי אוניברסיטאות. בין היתר זכה בפרס רוטרי לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, ובפרס ההשכלה הגבוהה 2018 מטעם המועצה להשכלה גבוהה, בשנת ה- 60 להיווסדה. מאז פרש ב- 2014 הוא ממשיך ומתנדב במתן הרצאות לגמלאים ובבתי כנסת, יזם את תוכנית עוצמות המיועדת לבעלי תסמונת דאון שלומדים לתואר ראשון, יצר חיבורים הנמשכים עד היום בין האוניברסיטה לתלמידי התיכון בעיר. 

אות יקיר העיר מוענק לנסים אבירם

יליד עירק, שהגיע לארץ עם משפחתו בגיל ארבע ונשלח למעברת עמישב. חבר הנהלת מתנ"ס תקומה, מייסד מקהלה, חוג תיאטרון וגרעין מתנדבים, כולם מאוישים על ידי גמלאים. חבר בעמותת שלם שבה גמלאים עוזרים לתלמידים מתקשים, וממקימי פרויקט כיתות הגמלאים, שמטרתו להעניק חוויות איכותיות בינדוריות, מרחיבות אופקים, תוך מתן תעסוקה וגיבוש חברתי לגימלאים.

אות יקיר העיר מוענק לפנחס אלקיים

יליד מרוקו, שבימים אלו מציין 61 שנים להיותו תושב העיר. בין תפקידיו הציבוריים: נשיא העדה הספרדית בפתח תקוה, יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, סניף פתח תקוה והשרון, שהפך עם השנים לסניף הדגל של הפדרציה. בעבר היה חבר ועדת שמות והנצחה, חבר ועדת שימור אתרים,. בשעות הפנאי הוא משמש כמדריך טיולים בספרד ואנדלוסיה, להכרת המורשת הספרדית.

אות יקיר העיר מוענק לצביקה ברקוביץ

יליד פתח מראשוני תעשיית הפלסטיק בארץ. מזה 50 שנה הוא בעליה של חברת ברק המייצרת ומייבאת אביזרי אריזה מפלסטיק. חבר הנהלת עמותת מכבי פתח תקוה, תומך ומממן את "עמותת נאה" שעוזרת למשפחות נזקקות. תורם לארגון "אור למשפחות", המסייעת להורים שכולים לאחר נפילת בנם או בתם בצבא, ולארגוני נשים כמו ויצ"ו ונעמ"ת.

אות יקיר העיר מוענק לעדנה זמיר

ילידת פתח תקווה, בת למייסדי העיר. שירתה בהגנה מגיל 16 ונמנתה על מחזור האחיות הראשון שהוכשר בישראל על ידי משרד הבריאות שרק הוקם. עבדה בעיריית פתח תקוה כאחות בתיכונים ברנר, ישורון עמל ואחד העם, וכאחות טיפת חלב בשכונת רמת ורבר, שם עבדה עד צאתה לגמלאות. במשך שנים היתה פעילה באגודה למלחמה בסרטן והתמחתה בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד. ב- 17 השנים האחרונות מתנדבת בארגון גמלאי עירית פתח תקוה.

אות יקיר העיר מוענק לקטרינה קיי

ילידת סלובקיה. עלתה לישראל בשנת 1987 עם בעלה פרופסור קנת' קיי ושלוש בנותיהן, ובחרו לגור בפתח תקוה. בשנת 1989 משהתחילו לזרום לישראל גלי העליה הגדולים מברית המועצות שהתפרקה, התבקשה קטרינה לעזור לאלפי העולים שהגיעו גם לעירה. מאז היא עוזרת בקליטת העולים, מסייעת בכל מחסורם - מאוכל לשבת ועד מציאת עבודה. זוכת אות ראש העיר ומגן שר העבודה והרווחה, שניהם על התנדבותה לטובת הקהילה. אשת השנה של ליונס, ואשת המופת של העליה מטעם העיריה. חברת הנהלה בתנועת הנשים הדתית "אמונה".

אות יקיר העיר מוענק לשלום חזן

יליד מרוקו, שהגיע לארץ בגיל 18, מתגורר בשכונת עמישב, יותר מחמישים שנה. כיו"ר ועד השכונה במשך שני עשורים פעל רבות לחיזוקה בתחום החברתי והכלכלי, כיו"ר ועד בית הספר מורשה פעל לטובת התלמידים והסגל. בעזרת תרומות שגייס קידם הקמת מבני ציבור כמו המתנ"ס, בריכת השחייה ומגרשי הספורט. פעל במרץ לטובת פרויקט שיקום השכונה.

אות יקיר העיר מוענק לד"ר שמעון אזולאי

יליד מרוקו, עלה לארץ בשנת 1963. אזולאי הינו ממקימי הפדרציה הספרדית בפתח תקוה, מתנדב שנים רבות בגיבוש קהילת יוצאי מרוקו, באמצעות פעילות תרבותית חברתית ושימור המורשת בקרב בני העיר. ממקימי עמותת "קהילת ישראל" בכפר גנים, אשר ביצעה פעולות רבות לטובת חברי וילדי הקהילה. מקים עמותת חסד ומשגב לטובת משפחות נזקקות, מתנדב בעירייה בוועדת החינוך ומקים בית הספר לפייטנים. למרות שעבר אירוע מוחי לפני כשלוש שנים, הוא מתעקש ומעניק שיעורי תורה בבית הכנסת בקהילה.