ראש העירייה רמי גרינברג אינו מסתיר את המטרה שלו: להפוך את אזורי התעשייה בפתח־תקוה ל"עמק הסיליקון" של ישראל, מוקד קורץ לחברות הייטק, שיניב לא רק הכנסת ארנונה נאה אלא ייתן הרבה יוקרה לעיר. הפעולות של גרינברג בשטח מוכיחות זאת היטב: בימים אלה הוא מקדם את "המסלול הירוק" לעסקים המבקשים להיקלט בתחומי העיר ומבטיח קליטה מהירה לחברות. מלבד זאת הוא מעניק הטבות נאות לחברות ששוכרות שטחי ענק בתחומי העיר.

האם כל הצעדים האלה מספיקים? בשטח אכן נראה שדברים מתחילים להשתנות, והמעבר המתוקשר של ענקית ההייטק אינטל לקריית אריה מעורר תקוות בקרב לא מעט גורמי נדל"ן ותושבים בעיר.

מרכז אינטל בקרית אריה. צילום: דוברות אינטל

הבניין החכם

יותר מ־2,000 עובדי אינטל הצטרפו לעשרות אלפים של עובדי הייטק בפתח־תקוה בשבוע שעבר ועזרו לקבע את מעמדה בתור מעצמת הייטק לעתיד. קשה להתעלם מהמהפך שמתרחש באזורי תעשייה כמו קריית אריה בשנים האחרונות. נעלמו להם אזורי המוסכים והתעשייה ההיסטוריים ופינו את מקומם למבני ענק של חברות אינטרנט, סייבר ותוכנה. במקרה של אינטל מדובר באיחוד של שלושת המרכזים שהיו לה במרכז הארץ ־ ברעננה, ביקום ובפתח־תקוה ־ במקום שהוגדר "הבניין החכם בעולם". הוא משתרע על שטח של 75 אלף מ"ר וגדוש בטכנולוגיות מתקדמות. האם ההחלטה של החברה מביעה אמון בפתח־תקוה ורואה בה מוקד הייטק חשוב וצומח במדינת ישראל?

"כשניסינו לחשוב איפה לרכז את העובדים ראינו שפתח־תקוה היא עיר מרכזית, בין השאר מבחינה גאוגרפית", מסבירה רויטל ביתן, מנהלת אחריות חברתית באינטל. "זה מבנה שלנו לתמיד, ולכן פיתוח הסביבה שלו היה חשוב לנו. וזה גם מראה על המחויבות שלנו לעיר כמובן. אנחנו בארץ משנת 1974, אנחנו לא חברת סטארט־אפ שנפתחת ונסגרת".

מה בעצם תהיה הפעילות במרכז החדש?

"המקום יהיה מרכז פיתוח של שבבים וטכנולוגיות בתחום הדאטה, תחום שבו אינטל היא מהמתקדמות ביותר. המקום הזה גם עוזר לנו בשיתופי הפעולה שלנו עם אוניברסיטת בר־אילן ועם אוניברסיטת תל אביב. יש לנו קשר עם האוניברסיטאות באזורים שבהם אנחנו פועלים בהם כמו הטכניון והמרכז בחיפה, וגם כאן יש קרבה למוסדות טכנולוגיים מובילים, ובפתח־תקוה כבר ישנו פארק עופר, שהוא פארק טכנולוגי חדשני".

אתם צופים שעוד חברות הייטק ילכו בעקבותיכם?

"אני מאמינה שעוד חברות יראו את היתרונות בעיר כמו שאנחנו ראינו".

איך תבוא לידי ביטוי המעורבות שלכם בעיר?

"בכל מקום שאינטל פותחת בו קמפוס יש לה מדיניות של הגברת המעורבות בקהילה. זה היה כך גם לפני הקמת המבנה הגדול הזה, כשהיינו בפארק עופר. היו התנדבויות בעיקר בכל הקשור לאגף החינוך. אנחנו אחראים לעתודה המדעית־טכנולוגית בעיר. הייתה תוכנית שיעורים פרטיים במתמטיקה לתלמידים בעיר ואפילו הייתה מסיבה לניצולי שואה ומסיבת פורים לקשישים.

"אני חושבת שעכשיו, עם המעבר לבניין החדש, ניסינו להסתכל מבחינה אסטרטגית איך להיות מעורבים יותר. פתח־תקוה היא עיר נהדרת ויש היענות מכל הגורמים – בתי ספר, עמותות וכו'. יש לנו פרויקט שנקרא 'מחדשים ביחד' שבו אנו בוחרים פרויקט לקידום עירוני ומתמקדים בו. אנחנו רוצים להתמקד בנושא של תחבורה. פתח־תקוה היא מטרופולין מרכזית, וזה אתגר. אתגר לעיר שמתפתחת, אתגר לעובדים שמגיעים מכל מיני מקומות וכמובן גם לתושבים".

לא חסר שטח

קצת רקע: שוק ההייטק הישראלי מתרכז ברובו בעשר ערים: תל אביב, הרצליה, ירושלים, חיפה, רמת גן, רעננה, נתניה, כפר סבא, רחובות וכמובן, פתח־תקוה ששוכנת במקום טוב באמצע. יותר מ־60 אחוזים מחברות ההייטק שוכנות בערים הללו, והן נאבקות להציע להן תנאים אטרקטיביים במיוחד. במקרה של פתח־תקוה מדובר כמובן במחירי נדל"ן טובים מהמחירים בתל אביב או באזור השרון, והם משולבים במקום מצוין במרכז הארץ. 

על פי נתוני העירייה, בפתח־תקוה פועלות יותר מ־8,000 חברות, מתוכן 20 אחוזים בקירוב חברות הייטק. עם השמות הגדולים נמנים אינטל, שכבר הוזכרה, סייבר ארק, קיידנס, אי.סי.איי, IBM ו־EIM.

כמה שטח פוטנציאלי יש לחברות שמעוניינות להגיע לעיר? כאן הנתונים נשמעים מבטיחים. בעיר יש 4.5 מיליון מטרים בנויים בקירוב ובהם מבני תעשייה, ולפי הצפי לשנים הקרובות צפויה תוספת של 50 אחוזים בערך בשטח הכולל. על פי הערכה, יש שם כמעט 200 בנייני משרדים הפרוסים ברחבי העיר ובהם 200 אלף עובדים בערך. בימים אלה נבנים המגדלים בציר ז'בוטינסקי, ובהם גלובל טאוורס ומגדלי בסר, ויש התחלות בנייה רבות כמו מתחם הביג במקום קניאל. פרויקטים אלה יוסיפו לא פחות מ־600 אלף מ"ר.

בעירייה מודעים לעובדה שהתחבורה היא אחת הבעיות המרכזיות ומדגישים שהם פועלים לפיתוח אזורי התעשייה והמסחר ולהקמה של דרכי גישה לחברות עצמן בין צירי תנועה ראשיים. עם כניסתו לתפקיד קידם רמי גרינברג בין היתר מתחמי חניה בקרבת אזורי התעשייה שישמשו את העובדים בחברות ללא תשלום. "בשאר הערים בארץ מנצלים את האזורים האלה כדי להגדיל הכנסות, וכאן מדובר בהטבה עירונית שייחודית לפתח־תקוה", מדגישים בעירייה ומוסיפים: "ככל שיותר חברות הייטק וסטארט־אפ יעתיקו את מקומן לתחומי העיר, כך הדבר ייטיב עם הסביבה, הקופה העירונית תבריא, זה יזמין אוכלוסייה איכותית לגור בעיר, ויהיו בה יותר מקומות עבודה לתושבים".

פתרון לעומסים

מה צופן העתיד הנדל"ני מבחינת התפתחות האזור? רוברט בויביץ' מחברת רימקס מעריך באופטימיות ש"כבר עתה אפשר להגיד שפתח־תקוה הפכה להיות בירת ההייטק והתעשייה של המרכז. עם זאת הביקושים והמעבר של חברות לפתח־תקוה תלויים בכמה משתנים: מצב המשק והכלכלה בארץ ובעולם, התפתחות אזורי תעשיה בערים אחרות ומוכנות שאר העיריות לעודד כניסה של תעשייה וההייטק וכמובן, צירי התנועה בפתח־תקוה. כבר עתה יש בעיה והיא רק תחמיר אם לא ימצאו פתרונות לעומסים".

מהי תמונת המצב הנוכחית מבחינת עלויות?

"היום משרדים מושכרים ב־110־70 שקלים למ"ר במטלון ובקריית אריה, הביקוש במטלון גבוה יותר. לא היה שינוי גדול במחירי השכירויות בשנים האחרונות. בשנים הקרובות צפויים להתווסף עשרות אלפי מטרים של משרדים במבנים כגון בסר וגלובל טאוורס".

  • בהכנת הכתבה השתתף דויד ויצמן