אחת מהבטחות הבחירות של ראש העירייה רמי גרינברג הייתה ביצוע מהפכה בכל הקשור לניקיון הרחובות בפתח־תקוה. מדובר בנושא כאוב מבחינת התושבים, והם הרבו להתלונן עליו בתקופת כהונתו של איציק ברוורמן. אמנם גרינברג משקיע בנושא וניכר שהוא קשוב לתושבים, אבל בשטח בינתיים לא נראה שיפור של ממש.

לכלוך ברחובות. צילום: מתן דויטש

כדי להבין מה לא עובד יצאנו לסיור בשטח ושוחחנו עם תושבים ועם גורמי עירייה כדי לקבל תשובות. נכון, יש גם רחובות נקיים ומצוחצחים, אבל לא נזקקנו לזכוכית מגדלת כדי לראות פסולת ברחובות, והיא איששה את תלונות התושבים. ולא, אין מדובר בשקיות אוכל שמתעופפות להן על המדרכה או בבקבוק פלסטיק שמונח בצד הדרך, שכן אלה מחזות שכיחים בכל רשות מקומית. הבחנו בערימות לכלוך שנמצאות בצדי הדרך ובהן בין השאר בדים, קרטונים, ניירות ושקיות.

"הציבור מלכלך"

התושבים קיוו לשינוי מהפכני ולעיר נקייה, אבל בינתיים הם נאלצים לעבור בין ערימות פסולת כבעבר, והתגובות בהתאם. "ניקיון העיר מתחת לכל ביקורת", טוען אבי ברקוביץ, בעל עסק במרכז העיר ותושב פתח־תקוה במשך 25 השנים האחרונות. "אני כבר לא יכול לסבול את המראות האלה יום־יום. זה נראה איום ונורא. אני לא מדבר על שקית כלשהי פה ושם אלא על ערימות אשפה שנזרקות באמצע הרחוב לפעמים".

מה לדעתך גורם לזה?

"יש כאן בעיה עקרונית, באזור הזה לפחות. כנראה לאוכלוסייה שגרה כאן אין מודעות לנושא ההיגיינה. לדאבוננו, זה הלך הרוח בתקופה האחרונה, במיוחד מאז עזב הפקח באזור. הוא היה מחמיר ונתן דוחות. יכול להיות שהציבו מישהו במקומו, אבל אני אפילו לא יודע מי זה. היום אין פיקוח ואין שום השגחה. אי אפשר לשבת במדרחוב בהגנה ואפילו לא בחיים עוזר. יש לא מעט זבובים ומכרסמים במקום בגלל המצב".

אתה חושב שלמצב התברואה יש השפעה על הלקוחות שהיו מגיעים לאזור?

"ללא ספק. לאנשים לא נעים להסתובב פה ולראיה, חנויות רבות נסגרות ועומדות להשכרה. השטח פה נראה כמו התחנה המרכזית בתל אביב, ונראה שהמגמה נמשכת. כל האזור בגסיסה כבר זמן רב".

יהודה כהן, אף הוא תושב העיר, מבהיר מראש כי "העירייה לא אשמה. הציבור מלכלך, חד־משמעית. אני נמצא במרכז העיר בכל יום ורואה אנשים שלוקחים עטיפה של גלידה ומשליכים על הרצפה. מסיימים לשתות מבקבוק, מניחים אותו בצד הדרך. הרבה פעמים אני מעיר, אבל אפילו לא עונים לי. המצב לא ישתנה לעולם אם לא יתחילו לחלק פה קנסות".

העירייה התחילה לקנוס תושבים.

"אולי ההנהגה החדשה בעירייה עדיין לא מודעת מספיק לניקיון בעיר. תראה איך שומרים על הניקיון בערים שונות באירופה. אדם שזורק פסולת שלא בפח האשפה צריך לקבל דוח מיד".

גורם עירוני שמכיר את הנושא מקרוב טוען כי "חסרים עובדי ניקיון, תמיד היו חסרים. אני לא יודע לומר אם היום יש פחות עובדים לעומת זמנו של ברוורמן או אותו מספר, אבל העובדה בשטח היא שמספר התושבים בעיר הולך וגדל וצריך פתרון הולם. לא רק המחסור בכוח אדם גורם לבעיה אלא גם התושבים עצמם שאינם מחונכים".

גורם עירוני אחר מבהיר כי "יש תלונות על לכלוך ברחובות, זה נכון. אפשר לומר שבעיות הלכלוך הרציניות החלו להיווצר כשנה לפני תום הקדנציה של ברוורמן. אם בעבר היו בין 120־110 פועלי ניקיון, היום יש פחות. גם האזרחים בעייתיים, אבל אני לא יכול לחנך אותם".

מה הפתרון שאפשר ליישם עכשיו?

"כדי שהעיר תהיה נקייה צריך להקצות משאבים. בראשון לציון, עיר שגודלה דומה לזה של פתח־תקוה, יש הרבה יותר עובדי ניקיון, ולכן מצבם טוב משלנו".

"שלב של שיפור"

גם ראש מנהל שפ"ע וסגן ראש העירייה צדוק בן משה מסכים שהאמצעים בראשון לציון טובים מאלה שבפתח־תקוה וגם מספר העובדים בה גדול יותר. עם זאת הוא משוכנע שהניקיון בעיר בדרך לעתיד טוב יותר. "קיבלתי את אגף התברואה ואת אגף הפיקוח מופרדים לגמרי", הוא מסביר. "באגף התברואה יש כ־20 אחוזים בלבד מהאמצעים ומכוח האדם שיש בראשון לציון.

צדוק בן משה. צילום: גיל לרנר

"אין אדם שמסוגל ליישר קו בנושא בכמה חודשים או בחצי שנה. בנקודת הזמן הזאת אני יכול לומר שהמצב מצוין בהשוואה למספר האנשים שעומדים לרשותנו, וזה בעקבות ההתייעלות שעשינו. אנחנו עדיין בתהליך הזה".

מהו אותו תהליך?

"קודם כול איחדנו בין האגפים. לקחנו מחלקת פיקוח שדיכאו אותה במשך חמש שנים. לא היה דוח אחד שקשור לאשפה, רק לחנייה. הבאנו את הפקחים למצב שבו הם מתייחסים לאזור שלהם בשיא הרצינות היום, כאילו היו בעלי בית שמנהלים עסק, והדגש הוא על האשפה. עברנו למדיניות שלפיה אין פינוי פסולת גדולה וגזם במשך כל השבוע אלא רק ביום שמיועד לאותו אזור. תושבים שמוציאים ערימות שלא ביום הפינוי מקבלים קנסות אם אנחנו מצליחים לאתר את פרטיהם. אם לא, הערימות יישארו עד יום הפינוי הבא. במצב הזה יש יום הוצאה, יום פינוי ואכיפה, וזה עובר בהצלחה".

עדיין יש תלונות רבות.

"יש נקודות שבהן הכול מצוחצח ונקי, ויש נקודות שיש בהן לכלוך, ואני לא מסתיר את זה, אבל כדי שנצליח במאת האחוזים אנחנו צריכים תהליך שיגרום לעיר להיות נקייה בדרך נכונה, שתהיה תוכנית עבודה מסודרת, וכרגע אנחנו בעיצומו של התהליך. אנחנו עובדים על הסברה, על חינוך ועל אכיפה".

מדוע לא מגדילים את התקציב ולא מביאים עוד עובדים, כמו בעיריית ראשון לציון?

"זאת לא חוכמה לומר שההתנהלות לא טובה, בוא נוסיף כסף. כרגע אנחנו בשלב של שיפור וייעול המערכת, בחידוד נהלים ושינוי תפיסה. אנחנו לא יכולים לשפוך כספים בלי הכרה, כי כשאתה מקבל עירייה ששיטת העבודה שלה לא טובה, גם אם תוסיף 50 מיליון שקלים, 35 מיליון מתוכם ילכו לאיבוד, וזאת הבעיה. אנחנו זקוקים לעובדים ולמנהלים מחודדים וחדים, כך שהעובד הראשון שיגיע ייכנס למערכת משומנת ומתוקתקת. זה ייקח זמן, ואנשים יצטרכו להיאזר בסבלנות. אמנם כרגע העיר לא נקייה ב־100 אחוזים, אבל היא נראית מצוין".

לפי דבריך, אני מבין שבכל זאת צפויים להתווסף עובדים חדשים.

"ברור. הוספנו תקציב מסוים, ובתחילת אוגוסט יגיעו עובדים חדשים וייכנסו למערכת הרבה יותר יעילה, מערכת שפועלת באחריות. לצורך העניין יגדל מספר העובדים בכ־35 אחוזים ומספרם יעמוד על 130־120".

לתושבים יש למה לצפות?

"מספר העובדים שייכנסו לעבודה בקרוב יכול להפוך את העבודה בתברואה ממצב של 'כיבוי שריפות' לתוכנית עבודה מסודרת. נבדוק את התוכנית בכל יום. אם נראה שאנחנו לא מגיעים לרמת ניקיון משביעת רצון, אדאג להוסיף תקציב. לא אתפשר בנושא ואדאג לרמת ניקיון גבוהה וטובה".

מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש העירייה רמי גרינברג קיבל לידיו עיר מלוכלכת. מאז נכנס גרינברג לתפקידו הוא שם את ניקיון העיר בראש סדר העדיפויות ופועל ללא ליאות למען המטרה הן בהיבט התפעולי הן בהיבט התקציבי. ראש העירייה הגדיל את תקציב מנהל שפ"ע, הגדיל את מספר צוותי הניקיון, את רכבי הניקיון ואת מספר הפקחים. אנו פועלים כל העת לשיפור השירות לתושב ולהגברת ניקיון העיר. חשוב לציין כי זהו תהליך מתמשך והדרגתי ונכלל בו גם שיתוף הפעולה של התושבים וההיענות שלהם להוצאת האשפה בימים המתאימים. אנו משוכנעים כי בחודשים הקרובים יישאו המאמצים פרי ויהיה אפשר לראות שיפור של ממש בניקיון העיר".