בדיקות להימצאות גז ראדון במוסדות חינוך בפתח־תקוה, שהתבצאו בשנת 2016, מגלות חריגות בכ־20 בתי ספר וגני ילדים בעיר. בראשות העירייה עמד אז איציק ברוורמן, וראשת האגף לאיכות הסביבה הייתה אורנה דוידאי. לטענת אנשי צוות והורים בעיר השבוע, הם כלל לא עודכנו בזמנו אודות הממצאים ואיש לא אמר להם דבר עליהם.

לפני שבועיים סיפרה סגנית ראש העירייה ענת זנזורי, עד לא מכבר ראש האגף לאיכות הסביבה, בריאיון לידיעות פתח־תקוה כי עם כניסתה לתפקיד היא גילתה "מחדלים גדולים". כעת מתברר כי אחדים מאותם "מחדלים", כהגדרתה, נוגעים לאותה בדיקה.

תוצאות אחת הבדיקות של הראדון בפתח תקוה

"מאמתת פרטים"

"מיד עם היכנסי לתפקיד נפגשתי עם מנהל האגף אהוד שטיין לשיחה בנושאים רבים הקשורים לאיכות האוויר, לקרינה ולגז הראדון", אומרת זנזורי. "בשיחה ניסיתי לברר עד כמה האגף מבצע בדיקות בכל מוסדות החינוך ודרשתי לראות נתונים. העברתי אותם לדיסק־און־קי שהיה ברשותי וישבתי ימים שלמים מול הנתונים, הצלבתי אותם, אימתתי פרטים עם החברה הבודקת ויצרתי קשר עם גני ילדים ועם בתי ספר כדי לאשר את הבדיקות ואת התוצאות".

על פי הממצאים, לטענתה, התנהלות האגף בנושא בדיקת גז הראדון שנעשתה במוסדות החינוך בעיר בשנת 2016 מעוררת סימני שאלה. מתברר כי הצוות המקצועי וההורים בחלק מהמוסדות שנמצאה בהם חריגה בריכוז גז הראדון במקומות מסוימים לא עודכנו בנושא כלל.

יתרה על כך, הורים לתלמידים באחד מבתי הספר בעיר שהתלוננו באותו הזמן כי ילדיהם אינם מרגישים בטוב קיבלו מסמך ולפיו כל החדרים והכיתות בבית הספר עומדים בתקן מבחינת ריכוז גז הראדון. ואולם מאחר שהבדיקה באחד מחדרי הממ"ד הייתה פסולה, נעשה חישוב נוסף של התוצאות, ומהן עלה ריכוז חריג באותו מקום. את העדכון החדש והמשמעותי לא קיבלו הורים ששוחחנו עמם.

ענת זנזורי. צילום: ריאן

בסיכום פעילות האגף לאיכות הסביבה לשנת 2016 נכתב לצד הממצאים הללו כי "בנושא קרינה וראדון נבדק כל המגזר החינוכי למעט החרדי. כל המוסדות שנבדקו עומדים בהנחיות".

"לא עדכנו"

"קיבלנו עדכון שהכול בסדר בשטח בית הספר", מספרת אם לתלמידה מבית הספר שבדיקה פסולה בו לא מצאה כל חריגות. "אם הבדיקה הייתה פסולה, מדוע בסיכום הבדיקה לא נכתב שיש לחזור עליה? אנחנו כמו כל ההורים ראינו שלא צריך לעשות כלום ואפשר להמשיך ללמוד. זאת השורה התחתונה. אף אחד מאיתנו ההורים לא ידע לקרוא את יתר הנתונים".

כאמור, בית הספר הזה הוא אחד מיני רבים. גם במספר לא מבוטל של גני עירייה נמצאו ריכוזים חורגים של גז ראדון, אף שבמקצתם מדובר בחדרי ממ"ד ולא במקום שבו מועברים עיקרי הפעילויות. סבב הלחימה האחרון, שהסתיים לפני שבוע בקירוב, לימד אותנו מהי חשיבותו של ממ"ד תקני במוסדות החינוך.

"הייתה תקופה שבדקו את הנושא בגנים רבים", אומרת תושבת העיר ששימשה בזמנו גננת באחד מאותם גנים שנמצאו בהם חריגות. "לא חזרו אלינו ולא אמרו לנו שום דבר, כלום".

היו צריכים לעדכן אותך בתור הממונה על הגן, לא?

"ברור שכן. היו צריכים לומר לי מה לעשות. לא שהילדים נכנסו לשם הרבה, אבל הצוות כן כי כל הציוד היה בפנים. לדעתי, היה צריך ליידע גם את ההורים, אבל לא עדכנו אותנו ולא אמרו לנו. לא זוכרת בעיה כלשהי שהייתה, בפירוש לא".

גננת אחרת מחזקת את דבריה ואומרת כי "אני זוכרת שעשו בדיקה בממ"ד, אבל על פי הזכור לי לא אמרו לי כלום על בעיה כלשהי שנמצאה".

"חומר רדיואקטיבי"

מדוע חריגה בריכוז גז הראדון מסוכנת? מדובר בגז שקיים בכל מקום סביבנו משום שמקורו באדמה ובחומרי בנייה אשר עשויים מאדמה, כך שהוא קיים בכל בית, אפילו המאוּורר ביותר. באופן טבעי ריכוזו יהיה גבוה יותר במקלטים ובמרתפים. "מאחר שמדובר בחומר רדיואקטיבי", אומר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות ואיכות סביבה, "הוא מתפרק לחומרים אחרים והם נספחים על האבק ועל האוויר שאנחנו נושמים ונכנס לריאות שלנו, וזה ודאי לא בריא".

לאילו נזקים הם יכולים לגרום?

"מדובר בחלקיקי אלפא, אחד מצורותיה של קרינה, שיכולים לפגוע בתאים, בצופן הגנטי ולגרום לתאים ממאירים. בהקשר הזה מדברים הרבה על סרטן ריאות. השאלה לאיזה ריכוז נחשפים ובמשך כמה זמן".

כיצד אפשר להפחית את ריכוז הגז?

"מאווררים את החדר ובד בבד חוסמים את כל הפתחים והסדקים. זה חומר שמתפרק לחומרים שגם הם מתפרקים ולא נשארים באוויר זמן רב. חומר רדיואקטיבי מודדים בכמה זמן חצי ממנו מתפרק. זמן מחצית החיים שלו הוא ארבעה ימים בערך, כך שאם יש ראדון בחדר סביר להניח שאחרי פרק הזמן הזה כמעט לא יישאר ממנו דבר אם אכן בוצעו הפעולות שצוינו קודם לכן.

"על כל פנים, אני חושב שאם מבצעים את הבדיקה ומוצאים משהו לא תקין וכותבים שיש לבצע פעולות להפחתת הריכוז, יש ליידע את הגורמים השונים".

"קלסר עב קרס"

זנזורי מציינת כי לאחר שיצאה מהפגישה עם שטיין "הוא שלח לי מייל 'שאקח בחשבון שייתכן ויהיו שם נתונים לא כל כך טובים'. מיד הבנתי שעשיתי נכון כשלקחתי את הנתונים והכנתי לי את הדיסק".

איך פעלת בנושא?

"הגעתי לרמי גרינברג עם קלסר עב קרס מלא נתונים שקשורים לאיכות סביבה, שבחלקם גם הראו על מחדלים וחוסר שקיפות לתושב. דרשתי ממנו לתת לי את היכולת לשנות את האגף מהבסיס למען התושבים ואם יש צורך, גם לפטר עובדים בגלל הממצאים.

ראש העירייה רמי גרינברג. צילום: ריאן

"השארתי לו את הקלסר לעיון במשך שבועיים. הוא הסתכל עליי ואמר לי, 'אל תעשי לי פיגוע'. הבנתי מהמשפט הזה שהוא מבקש שלא אכניס את התושבים לפאניקה ושהדברים יטופלו לאט־לאט, אבל עם הזמן הבנתי שלא רק שלא התאפשר לי לטפל בזה, אלא שכל ניסיון מצדי לגרום שינוי בתוך האגף נתקל בחומות בצורות ובמידור".

מה אמרו לך אנשי מקצוע באגף ואיך הסבירו את העובדה שההורים לא ידעו?

"הם טענו שהם לא זוכרים למה זה קרה ומה הייתה הסיבה שבגינה הנתונים אינם תקינים. הם גם טענו שלא הגיוני שבפתח־תקוה יהיה גז ראדון. הסברתי להם שמבחינתי הנושא חמור מאוד, שיש מידע בסיסי חשוב מאוד שאינו מגיע לידיעת ההורים ולא מטופל".

תגובות

העירייה: "שוב הגברת זנזורי בוחרת להסית ולפרסם מידע שגוי ושקרי מתוך תסכול הנובע מהעובדה כי לא קיבלה שכר כסגנית ראש העירייה בגלל התנהלותה. חשוב להבין שמדובר בחלקי נתונים שהיו רלוונטיים בשנת 2016, זמן רב לפני כניסתו של גרינברג לתפקיד, כך שהטענה שראש העירייה הנוכחי מנסה כביכול לטייח את הנתונים שהנפיק קודמו לתפקיד היא הזויה וחסרת כל אחיזה במציאות. 

"כמו שהוסבר בעבר, בעקבות דרישת משרד החינוך ב־2016 ביצעה העירייה בדיקה מקיפה במקלטים וגם בממ"דים הנמצאים מעל פני הקרקע, דבר שהתברר בדיעבד כי אינו נדרש מטעם המשרד להגנת הסביבה מכיוון שהדרישה היא רק לבדיקות במקלטים מתחת למפלס הקרקע. עם קבלת הדוחות בוצעה בדיקה מקצועית של מפקחת הקרינה העירונית, והתברר שהחברה הבודקת שגתה בחישוב הנתונים בדוחות רבים.

"לאחר סדרת התייעצויות עם אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה עשתה החברה חישוב מתוקן ויצאו דוחות מתוקנים. נדגיש כי בעקבות זאת הוציאה החברה הבודקת, "לייף סייבר", מכתב לגורמים הרלוונטיים ובו היא מציינת כי הדוחות השניים הם הנכונים. מדובר במצב הגיוני מכיוון שגוש דן אינו באזור סיכון של גז ראדון שנפלט מסלעים שיש בהם מינרלים רדיואקטיביים כמו באזור כרמיאל, ירושלים או ערד".

איציק ברוורמן: "למיטב זכרוני, אנשי המקצוע מסרו לי שהבדיקות הראו שהכול תקין. יש לפנות אליהם לבדיקת הנושא".

אורנה דוידאי: "אני חושבת שמחזיק תיק כלשהו שאינו איש מקצוע חייב שיהיה תחתיו מנהל אגף או איש מקצוע שיש ביניהם אמון הדדי והם יכולים לסמוך זה על זה בכל הקשור לאמיתות הנתונים. בדיעבד נודע לי שכנראה לא קיבלתי את כל המידע או שהנתונים שקיבלתי לא היו מדויקים".