אלי ברמי. צילום: פרטי

יותר מ־20 שנים עישן אלי ברמי (56) עד שהחליט להפסיק בשנת אלפיים. "באותה תקופה שקלתי 80 ק"ג בערך", הוא אומר. "הייתי במשקל נורמלי אלא שאז התחלתי לאכול הרבה ופשוט הלכתי וגדלתי. פתאום הגעתי ל־140 ק"ג, והמשקל נהיה בעייתי. ניסיתי כל מיני דיאטות ונלחמתי להוריד במשקל, אבל אלה היו עלויות וירידות. הורדתי 20 ק"ג ואחר כך העליתי 30 ק"ג.

"מבחינת המשקל הגעתי למצב שלא יכולתי לנעול נעליים. הייתי הולך בקרוקס בחורף ומשקר לאנשים שנוח לי. לפני חמש שנים הגעתי לשיא – שקלתי 182 ק"ג. אז שאלתי מה עושים עכשיו. ידעתי שבקצב הזה אסיים את חיי בגיל 50 במקרה הטוב. הרופאה אמרה לי שהשאלה היא לא אם אקבל התקף לב אלא מתי".

באותו הזמן התגלה אצל ברמי בקע במפשעה. הוא הגיע לבית החולים פוריה שבו עבד אחיו, ושם נאמר לו כי בגלל משקלו אי אפשר לטפל בו. שם גם שמע על ניתוח שרוול. לפני חמש שנים החל תהליך לקראת הניתוח בבית החולים בילינסון ובמסגרתו גם פגישות עם פסיכולוג. שנה לאחר מכן נכנס לחדר הניתוח שאחריו, לטענתו, "אי אפשר לאכול כלום. מנגנון הרעב נפגע, והקיבה הופכת להיות בגודל של כוס פלסטיק. עד כדי כך שאתה מכניס פירור ונחנק.

בחצי השנה הראשונה קיללתי את כל העולם ואחותו כי לא הצלחתי לאכול כלום. בכיתי ואמרתי שעשיתי טעות, אבל אחרי כמה חודשים התברר שעשיתי את הדבר הכי הטוב בחיים שלי. הורדתי 100 ק"ג בשנה בערך. מישהו שעבד איתי לא זיהה אותי אחרי ששלחתי לו תמונה שלי. גם אשתי אמרה שזה שני אנשים שונים. חזרתי למשקל של 80 ק"ג ואני שומר עליו מכל משמר".

מדוע זאת הייתה שנה מיוחדת? "בשנה האחרונה הרגשתי חי. כל מה שעשיתי עד עכשיו היה חלק מהתהליך, ופתאום אני מרגיש בחור צעיר, כאילו אני שוב בן 20. אני עובד על פי הכללים ואוכל נכון. עברתי מהפך בחשיבה ובראייה את החיים. השנה הרציתי לפני מטופלים שעמדו לעבור ניתוח דומה בבית החולים בילינסון וקיבלתי את האומץ והלכתי לסוכנות שחקנים של רוברטו. באתי בשביל הבן שלי ובסוף אני חתמתי שם על חוזה לשנה.

"מאז השתתפתי בפרסומות שונות, בסדרות כמו 'ג'ודה', 'כפולה', 'חיה', 'צומת מילר' וקיבלתי תפקיד בסרט 'מחילה'. זה שינוי מטורף. אני מרגיש שאנשים מסתכלים עליי אחרת עכשיו".

מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה? "המון בריאות והצלחה, להמשיך בקו הזה ולעזור לאנשים שסובלים ממה שאני סבלתי. אני שתקתי, התביישתי ולא עשיתי כלום בנושא הזה. אני חושב שצריך להסביר כמה אנשים כאלה סובלים ומה עובר עליהם מאחורי החיוכים שהם מפזרים מדי פעם".