כמעט שנה חלפה מאז מערכת הבחירות המוניציפליות, שנחשבת לאחת הסוערות בתולדות העיר. בסופן כידוע הוכתר רמי גרינברג לראש העירייה על חשבונו של איציק ברוורמן. מפסידה אחרת, ויש שיאמרו לא פחות חשובה, היא דפנה ברוורמן, שנחשבה בזמן כהונת בעלה לאישה החזקה והמשפיעה בעיר.

אולי זה הזמן שעשה את שלו, וייתכן שהסיבה היא ימי סליחות וחשבון נפש. על כל פנים, על דבר אחד אין מחלוקת – עכשיו ברוורמן "במקום אחר לגמרי בחייה", להגדרתה. נכון, היא עדיין מתעניינת בנעשה בעיר, אבל שומרת מרחק ומצניעה את הביקורת שלה, אם יש כזאת.

דפנה ברוורמן. צילום: ריאן

"הזמן עושה את שלו והרווחנו את איציק בחזרה", היא מסבירה. "לפעמים הפוגה כזאת נותנת זמן לחשוב מה נכון לך ומה פחות. אמנם עשו את זה בשבילנו, אבל בדיעבד יצא מצוין".

"דברים מרתקים"

ברוורמן טוענת שנדרש לה פרק זמן מסוים לעכל את תוצאות הבחירות. "אני חושבת שלי היה יותר קשה מאיציק, הוא עיכל את התוצאות יותר מהר ממני", היא אומרת, "אבל ברגע שהתעשתי חישבתי מסלול מחדש. אמרתי לעצמי שיש לי הזדמנות לדברים חדשים וטובים יותר. הרי בזמן כהונה אין חיי משפחה ואין פרטיות, גם לא כשאתה יוצא לחגוג סיום תואר או קצונה של הילדים.

"אני זוכרת מקרה שישבנו בתל אביב, באיזה כוך, כדי לחגוג משהו משפחתי. לא חשבנו שיזהו אותנו, אבל פתאום מישהי התיישבה ליד איציק ודיברה איתו כמעט שעה. בזה גם הסתיימה החגיגה מבחינת הילדים. אז איציק לא היה יכול לעצור ולומר עכשיו אני עם המשפחה. כשאתה איש ציבור אתה לא יכול להרשות לעצמך לשמור על הפרטיות גם אם מדובר במצבים כאלה".

איך קיבל בעלך את ההפסד?

"הוא במצב רוח נהדר ועושה דברים מרתקים וגדולים".

ידוע שהיית מעורבת מאוד בכל הקשור לענייני העירייה. זאת הייתה טעות מצדך לשמור על פרופיל גבוה כל כך?

"אני חושבת שניפחו את הנושא מעל לכל פרופורציה. אני חושבת שהייתי מעורבת מאוד בנושאי רווחה ועזרה לציבור, גם בתוקף תפקידי הרשמי כנשיאת ארגוני המתנדבים. אני חושבת שלקחתי אותו למקום גבוה מאוד – פיתחתי פרויקטים שונים כמו 'לקט לשבת' בשוק, חלוקת מזון לאנשים נזקקים, שאגב כרגע מדשדש, ו'כריך 10' שמיועד לכל תלמידי העיר שהגיעו ללא ארוחת בוקר. חוץ מזה פתחנו את הבית החברתי, אבל לצערי, החליטו לסגור אותו למרות שעזר למאות משפחות. עשינו גם ארוחות וחלוקת חבילות לחגים ודברים כאלה. בזה הייתי מעורבת מאוד.

דפנה ברוורמן. צילום: ריאן

"להגיד לך אם הייתי מעורבת בנושאים עירוניים כמו כן אגם או לא אגם? אלה יותר השמצות מאמת. כן, איציק והילדים זה הדבר הכי טוב בעולם שקרה לי, וכן, אנחנו מתייעצים ומדברים על כל דבר, אבל את ההחלטות בנושאים העירוניים רק אדם אחד קיבל". 

היית נוהגת אחרת בדיעבד?

"הייתי הולכת לעבוד ולא משקיעה 24 שעות ביממה בתושבי העיר ורווחתם. בהחלט הייתי עושה יותר לביתי. אני רק מזכירה שאני האדם הראשון שאיציק פיטר מהעירייה. עבדתי כ־20 שנים בעירייה, ולמרות שהחוק אפשר לי להמשיך בתפקיד, איציק החליט שזה לא אתי. שבוע אחרי ההפסד בבחירות התחלתי לעבוד ולא הבנתי איך לא עשיתי את זה קודם".

בשלהי תקופת הבחירות הצליח גרינברג ליצור בריתות פוליטיות, ויש האומרים שזה מה שיצר את הסחף לכיוונו. אחד מאותם אנשים היה יו"ר ש"ס בעיר אוריאל בוסו. עד לחבירתו לגרינברג נחשב בוסו לאחד ממקורבי הזוג ברוורמן. "אני ממש לא כועסת עליו", אומרת ברוורמן. "אני מקווה בשבילו שהוא עשה את ההחלטה הנכונה מבחינת הציבור שלו ומבחינתו האישית. אני כבר במקום אחר לגמרי".

"שגרינברג יתמודד"

אחד הנושאים שהעסיקו את התושבים בתקופת הבחירות כונה "פרשת גרינברג", ובמסגרתה הוגשה למשטרה תלונה נגד גרינברג בטענה שביצע מעשה מגונה בגורם שכונה "הצד המתלונן". התלונה נסגרה מחוסר אשמה, ובמחנה גרינברג הפנו רמזים לכיוונם של הברוורמנים וטענו שהם העומדים מאחורי "העלילה" נגדו.

"לכל אורך הקדנציה יריבים פוליטיים של איציק הפיצו עליי ועליו כל מיני שמועות ושקרים, וכולם התבררו כלא נכונים", אומרת ברוורמן. "חלקם נמצאים בדיונים בבית המשפט כעת כי הם עברו את גבול הטעם הטוב. בקשר לצד המתלונן, זאת לא הדרך שאיציק ואני הולכים בה. למישהו כנראה היה נוח מאוד לשקר ולהאשים מישהו אחר במקום להתמודד עם המציאות האמיתית".

איזו עיר ירש גרינברג עם תום כהונת בעלך? 

"עיר חזקה יותר ועשירה יותר. אני מקווה שבזכות חלק קטן ממה שעשיתי גם שוויונית יותר. אני גם חושבת שהוא ירש עיר שהיא בוודאות טובה יותר".

מה את חושבת על גרינברג ועל תפקודו כראש עירייה?

"אני מאחלת לו הצלחה גדולה כי ילדיי ואני, וגם חלק גדול מחבריי, גרים בעיר הזאת. אשמח שהוא יצליח, זה יהיה לטובת כולנו. אני לא מתעסקת מעבר לזה, לא מטריד אותי. אני לא קוראת עיתונים, אני כבר לא עוסקת בזה אלא בעשייה". 

רמי גרינברג בלשכתו

במקרים רבים נוהגים גרינברג ומקורביו לומר "לאחר הזנחה של שנים". נכון שבעלך הוא אחד מהשמות ברשימת ראשי העירייה, אבל הוא היה קודמו בתפקיד. מה דעתך על האמירות הללו?

"הם גם אמרו שנשאר גירעון גדול והתברר שזה שקר. אז הם אומרים. אני חושבת שכל ראש עירייה צריך להתמודד עם הרבה מאוד קשיים, ושאדון גרינברג יתמודד איתם. איציק השאיר עיר מצוינת, גם אם קצת מורכבת. גרינברג רצה להיות ראש עירייה, ואני מאחלת לו הצלחה".

באיזה הישג את גאה במיוחד?

"שאיציק הביא את העיר לשנות האלפיים, בעיקר בעניין התדמית שלה. עד אז פתח־תקוה הייתה בעיקר מושא ללעג. אני חושבת שאירועים כמו פסטיבל הבירה ואירועים אחרים שירשמו לעד על שמו של איציק גרמו לכך שהיום מדברים על פתח־תקוה כעל משהו להתגאות בו. שמתי לב גם לתופעה בזמן כהונתו שבה בני נוער מפתח־תקוה הזמינו חברים מתל אביב ולא להפך. חוץ מזה אני חושבת שבכל מוסדות הציבור בארץ דיברו על פתח־תקוה כעל עיר טובה וזה נזקף אך ורק לפועלו ויושרו של איציק בתור ראש עירייה".

מה רציתם מאוד לקדם אבל לצערך לא הצלחתם?

"אני חושבת שאיציק, ואולי זאת הסיבה להפסד, פחות דִברר ויִיחצן את מה שעשה למרות שהוא עשה דברים גדולים מאוד. הוא איזן את העיר מבחינה כלכלית, בין היתר בבנייה של אזורי העסקים כמו מטלון, רמת סיב ועוד אזורים, והם הפכו לאזורים מסחריים חזקים מאוד. הם יכניסו מיליונים רבים לארנונה בשנים הקרובות, ואני גאה בזה מאוד".

"הכול פתוח"

בריאיון ברוורמן מקפידה לציין שהיא "כבר לא שם" ואינה עוסקת במרחב הפוליטי בעיר. בימים אלה היא מנהלת מחלקת פילנתרופיה בשינובר־גרופ ולדבריה, היא ממונה על תקציב של מיליונים לרווחה, כסף שמגיע מתרומות מהארץ ומחו"ל. במסגרת עבודתה היא מסייעת בין השאר לנערות במצוקה, לילדים חולים, לארגון פעילויות שונות ולהגשמת חלומות.

"יש ימים שאני מתרוצצת בין מעונות לנשים מוכות בכל הארץ ועוסקת בהקמת בית חם למענן", היא אומרת. "אני גם מקימה פורומים לנשים חד־הוריות בערים רבות. בעצם אנחנו נוגעים כמעט בכל סוגי האוכלוסיות ותורמים על פי הצרכים".

מה למשל?

"הגענו למחלקה האונקולוגית ילדים בבית החולים סורוקה. ישבתי עם הצוות הרפואי ועם חלק מההורים וראינו שהצורך הגדול ביותר שלהם בתקופת הטיפולים הם דברים קרים כמו גלידות וקרטיבים. החלטנו להקים את פרויקט הגלידות ובמסגרתו הצבנו פריזר במקום ובכל חודש אנחנו ממלאים אותו. אנחנו גם מגשימים משאלות של ילדים. במקרה מסוים לקחנו לים ילדה חולה, במצב לא טוב, בכיסא גלגלים. החלום שלה היה להרגיש את הים והגלים. דברים שנראים לנו טריוויאליים, אבל הם ממש לא כאלה".

לדבריה, למרות פעילותה היא לא זנחה את עיר מגוריה ועוזרת לתושבים רבים. "הרבה ארגונים פונים אליי בבקשה לעזרה, ואני עושה את מרב המאמצים להגיב לכל פנייה", היא מספרת. "עד היום אני מקבלת בקשות לעזרה בתחומים רבים כמו ילקוטים, חבילות, בגדים ורהיטים. יש המון צרכים באוכלוסיות ובשכונות החלשות של פתח־תקוה, והייתי שמחה לראות את הדברים הללו – את העזרה – ממשיכים להתקיים אחרי הקדנציה של איציק".

עד כמה את מרגישה סיפוק ממה שאת עושה היום?

"אני תמיד אומרת שהמעשים האלה מעניקים יותר לצד הנותן מאשר לצד המקבל ומאחלת לאנשים שיהיו תמיד בצד הנותן. העבודה קשה, לעתים עצובה רגשית, אבל ההתעלות הזאת וההרגשה של העשייה המטורפת גורמת לי לקום בכל בוקר בחיוך ובתחושה של שליחות".

את לא מתגעגעת לקלחת הציבורית?

"ממש לא, אבל גם לא סוגרת שום דבר לעתיד".

יכול להיות שתתמודדי בעצמך בבחירות הבאות?

"אגלה לך שגם בבחירות האחרונות לכנסת היו הצעות לאיציק ולי להצטרף. אני יכולה לומר דבר אחד: זה עוד המון זמן והכול פתוח". 

כשתושבי העיר שומעים את השם דפנה ברוורמן מה הם חושבים לדעתך?

"אני חושבת שאתה צריך לשאול אותם. יש הבדל בין 'עסקונה' לתושבים. יש בעיר יותר מ־250 אלף איש, ואני מניחה שהרבה מאוד לא מכירים אותי בכלל. לפי התגובות, אני יודעת שחלק מתגעגעים אליי. היום יותר מאי פעם אני מקבלת מתושביי העיר הרבה אהבה, הרבה פניות והרבה מאוד חיזוקים ובקשות".

מה את מאחלת לעצמך ולתושבי העיר עם תחילת השנה החדשה?

"קודם כול הרבה בריאות. בלי זה שום דבר לא שווה. לעצמי אני מאחלת להמשיך להיות מאושרת כי אושר לא קונים בשום דבר אחר, הוא בא מתוך עצמך".

איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?

"בעשייה למען הציבור, יכול להיות בתחום שבו אני עוסקת היום ויכול להיות בתחום אחר, אלוהים גדול".