צילום: עמותת מנוחה נכונה פתח תקוה

בשורה לתושבי העיר החילונים: ביוזמת עמותת "מנוחה נכונה פתח־תקוה" יוכשרו בקרוב עשרה דונם בבית העלמין ירקון לטובת קבורה חילונית. מדובר במאבק ארוך שנים, שהחל לשאת פרי ב־2013 עם ההחלטה להרחיב את בית העלמין ולקבור בו גם נפטרים מפתח־תקוה. בעמותה נאבקו על קבלת חלקה חילונית, ולבסוף קיבלו ממינהל מקרקעי ישראל 10% מתוך 100 הדונמים המיועדים להרחבה.

כעת ניצב הפרויקט בפני הישורת האחרונה, שכוללת קבלת כספים מהמדינה להכשרת הקרקע. "מגיע לתושבי פתח־תקוה שמעוניינים בכך, להיקבר שם", מסבירה יו"ר העמותה, איילת כהן (61).

"ביקוש גדול"

קבורה אזרחית שונה מהותית מההליך האורתודוקסי עליו מופקדת חברה קדישא. כך, למשל, בטקס הקבורה האזרחית המשפחה או המת בצוואתו יכולים לעשות שימוש בארון קבורה ולהחליט איך יתנהל הטקס, האם ינוגן בו שיר כלשהו, מה ילבשו האבלים ועוד.

"אחרי שקיבלנו את השטח ב־2013, קיבלתי טלפונים גם מאנשים דתיים שרצו להיקבר כך", מספרת כהן. "מבחינת היהדות ואופן הקבורה עצמו אין שום בעיה. בית העלמין הוא יהודי, מוכשר ופונה לכיוון ירושלים. בנוגע לארון, גם חיילים קוברים בארון. אם יש פתחים למטה, אין שום בעיה מבחינת הדת היהודית".

בשנת 1996 חוקק החוק לזכות קבורה אזרחית חלופית, שמאפשר לאזרח ישראלי לבחור בטקס אזרחי אם הוא חפץ בכך. במשך שנים נאבקו כהן ושאר המתנדבים בעמותה לממש את זכותם לקבורה אזרחית. "בית העלמין סגולה בתהליך סגירה, ואין שם כבר מקומות לקבורה", אומרת כהן. "בגלל זה החליטו להרחיב את בית העלמין ירקון בעוד 100 דונם. נאבקנו לקבל 10% לקבורה חילונית והצלחנו".

עד כה יועד השטח של בית העלמין עבור תושבי תל אביב וגוש דן, ולא לנפטרים מפתח־תקוה. כעת מיועדת החלקה החדשה לתושבי העיר. "90 דונם מיועדים לחברה קדישא, ו־10 דונם לנו", מבהירה כהן.

איפה זה עומד עכשיו?

"צריך לפתח את השטח. עוד לא התחלנו בקבורה. חברה קדישא כן התחילו כי להם יש את המשאבים. אנחנו נמצאים בתהליכים לסיוע ממשלתי לפיתוח בית העלמין, ואני מאמינה שתוך מספר חודשים נקבל תקצוב כי כל המסמכים הנדרשים כבר נשלחו. מדובר באלפי קברים שישמשו את תושבי פתח־תקוה".

יש בכלל ביקוש לכך?

"ביקוש גדול. חלק מבית העלמין מיועד לקבורת שדה וחלק לקבורה רוויה. לא נעשה בתים כמו בירקון, אבל יש תוכניות מסודרות. למדנו איך לערוך טקסים ויש מנהל לבית העלמין. הכל יהיה על פי הדרישה של המשפחה והנפטר".

איילת כהן. צילום: באדיבות כהן

"ללא התנגדות"

כהן מספרת כי בישראל פועלות מספר עמותות בנושא, וכבר הוקמו מספר בתי קברות אזרחיים ברחבי הארץ. "הראשון היה בבאר שבע והקרקע שם סופקה על ידי העירייה", היא מציינת. "יש בתי עלמין אזרחיים גם בטבעון ובכפר סבא, אבל בכל מקום זה שונה. הקרקע אצלנו ניתנה על ידי מינהל מקרקעי ישראל".

ספרי לי קצת על העמותה שלכם.

"היא הוקמה ב־1999 ומופעלת על ידי אנשים שהנושא בנפשם ובהתנדבות מלאה. כל אחד מהם עוסק בעבודה רגילה לפרנסתו. אני יו"ר העמותה משנת 2001".

כהן עצמה היתה חברת מועצת העיר בין השנים 2003-2008, ומאז היא עוסקת בעיקר בעמותה. במקביל, היא עובדת באוניברסיטת תל אביב כיועצת לסטודנטים. "הקמתי את בית שיח־נשים בעיר וחקרתי את פעילותן של נשות פתח־תקוה, ששמן הודר מספרי ההיסטוריה", היא מגלה.

"אני מרגישה שממש פרצתי דרך והחלטתי להיות הפה שלהן. לפני שהתעסקתי בעמותה הייתי פעילה חברתית בעיר בקו מצוקה לאלימות במשפחה".

איך נכנסת לתחום?

"אבא שלי ביקש להיקבר בקבורה אזרחית, אבל במקרה שלו לא היתה כזו אופציה. המקום היחיד שאיפשר זאת היה קיבוץ עינת באופן פרטי ובעלות גבוהה. אני חושבת שבאותו הרגע נפל לי האסימון. רציתי שזה יהיה ללא תשלום והתחלתי לפעול בנושא. אנחנו כל החיים משלמים ביטוח לאומי, ומגיע לכל אדם שיממנו את הקבורה שלו".

איך היו התגובות לקבלת החלקה?

"לא נתקלנו בהתנגדות. קיבלנו אהדה מחברה קדישא פתח־תקוה, ואנחנו ביחסים מאוד טובים איתם. יש בינינו הבנות, אנחנו לא דורכים על יבלות של אף אחד ולא לוקחים כלום מאיש. אנחנו פשוט עושים את מה שאנחנו מאמינים בו. גם ברמה הארצית משרד הדתות משתף איתנו פעולה באופן פנטסטי. אנחנו בקשר עם כל הגורמים הדתים ולא רואים שום התנגדות. זה לא נוגד את הדת ולא מפריע לאף אחד".

"מחיר סמלי ושפוי"

חברה קדישא, כאמור, כבר החלה לבנות ולקבור בחלקה החדשה שלה, ואילו החלקה של מנוחה נכונה נשארה שוממת, למעט שלט שהוצב במקום בשבוע שעבר. "אנחנו לא רוצים לעשות את זה באופן פרטיזני, אלא בצורה מסודרת ובתקצוב הנכון", אומרת כהן.

אתם מקבלים תרומות?

"קבורה זה עסק מאוד לא סקסי, בלשון המעטה. אפשר לראות את זה לפי כמות האנשים שרוצים להתנדב בעמותות. יש לנו 14 חברים ערכיים שהנושא בנפשם. אנשים רוצים להתנדב ולעשות דברים חברתיים אבל לא לתרום, וקיים גם הפחד מהמוות. גדול הקברנים אמר לי פעם שהעבודה הזאת היא סגולה לחיים ארוכים. אני מקווה שתהיה בקרוב החלטה בנוגע לקול קורא ושנזכה לתקציב".

מה תקציב המדינה בנושא?

"14 מיליון שקל, שאמורים להיות מחולקים בין העמותות. אנחנו צריכים למעלה מ־10 מיליון כדי לפתח את כל השטח. צריך לעשות מילוי רציני של האדמה כמו שחברה קדישא התחילו לעשות עם ה־90 דונם שלהם".

תגבו כסף על החלקות?

"ניתן לקחת כסף על קניית חלקת קבר מראש, אבל זה יהיה במחיר סמלי ושפוי. הארונות נבנים בפתח־תקוה והכסף מספיק גם לזה. הקבורה בבתי עלמין אזרחיים ממומנת ברובה מביטוח לאומי. המדינה צריכה לפתח את בתי העלמין, וזה לא כל כך קורה. לכן העמותות עושות זאת במקומה".

מילה אחרונה לתושבי העיר?             

"חשוב לי אישית שזה יקום ואני מאמינה שזה יקרה השנה. אני מקווה שנוכל להתחיל לתת מענה למשפחות שחפצות בקבורה אזרחית".