"אני כבר לא יודעת מה לעשות", אומרת השבוע תושבת העיר (40), אם חד־הורית חרדית לשלושה ילדים, שניים מהם בעלי מוגבלות שכלית. חייה אינם קלים בלשון המעטה, וכל יום שעובר הוא מלחמת הישרדות מבחינתה.

ולסיפור הקשה הזה מתווסף סוד נורא: לדבריה, אחד מילדיה (18) מתנהג באלימות ומטריד מינית ילדים אחרים. הרשויות מודעות לנושא, אך אינן יודעות לתת מענה לבעיה.

האשה. צילום: מתן דויטש

תקרית בשירותים

הטרגדיה הראשונה בחייה התרחשה בהיותה בת 16 כשנפטרה אמה. כעבור ארבע שנים היא נישאה, ובחלוף עוד ארבע שנים, והיא בהיריון בפעם השלישית, התגרשה מבעלה בטענה שהכה והשפיל אותה. בהמשך אובחנו שני ילדיה הקטנים כבעלי מוגבלות שכלית, והגדול שבהם איבד שליטה על התנהגותו.

"הוא כל הזמן רב עם אחיו הקטן, שגם הוא אינו קל", היא מספרת. "בסך הכול הם מסכנים, אבל אני מפחדת לצאת איתם מהבית שלא יעשו משהו רע. בעבר יצאתי איתם מהבית, אבל לא הצלחתי להשתלט עליהם".

איך התנהגותם באה לידי ביטוי?

"הם רבים ומקללים עוברי אורח ואותי בשפה בוטה מאוד. לפעמים הם היו נעלמים. לא הייתי מסתכלת לשנייה ופתאום הייתי צריכה לחפש אותם. בזמן האחרון הם החלו לאיים בסכינים אחד על השני. האתגר העיקרי הוא עם הבן הגדול. לפני שבועיים מצאתי אותו עם חצי גוף מעבר למעקה הבטיחות במרפסת. הוא אמר שהוא רצה לבדוק מה יש למטה ולראות מה יקרה לו. ברגע האחרון תפסתי אותו והורדתי אותו משם".

מתי הבנת שמשהו אצלו לא בסדר?

"אקדים ואומר שכל בדיקות ההיריון היו תקינות. הנורה האדומה נדלקה אצלי כשהוא עדיין לא הלך בגיל שנתיים. את זה הוא עשה רק בגיל שלוש, ולדבר שוטף הוא החל רק בגיל חמש. למרות זאת, רק בגיל 12 הוא אובחן כסובל ממוגבלות שכלית וגם זה לאחר מלחמות רבות. הוא כמובן היה בגן שפתי ולאחר מכן בחינוך מיוחד".

לקושי הגדול שבגידול שני הילדים נוספה בעיה חמורה ־ בשנה האחרונה היא הבחינה שהבן המבוגר מהשניים תוקף מינית ילדים, ובד בבד החלו להגיע אליה פניות בנושא. הדבר חיזק את הרגשתה שאסור להוציאו מהבית.

"לפני כשנה הבנתי שהוא ואחיו נוגעים אחד בשני, אבל בדחף שלו לגעת בילדים אחרים הבחנתי רק לפני כמה חודשים", היא מספרת.

מה קרה?

"הוא הגיע למוסד החינוך שבו אני עובדת. באותו הזמן הגיע לשם ילד כבן שמונה או תשע כדי לאסוף את אחיו הקטן. הבן שלי תפס אותו והושיב אותו עליו תוך שהוא אומר לו, 'אני רוצה שתשחק איתי ותהיה חבר שלי'. צעקתי עליו ודרשתי שיעזוב אותו. באותה הזדמנות ביקשתי מהילד שישלח את אחד מהוריו לאסוף את אחיו הקטן כי גם המדיניות שלנו כמוסד היא לאפשר רק למבוגרים לאסוף את הילדים מחשש שיקרה משהו בדרך חס וחלילה".

המקרה שזעזע אותה אף יותר התרחש זמן לא רב לאחר מכן במרכול השכונתי. "הגעתי איתו לאזור הקופות", היא מספרת. "הייתי עסוקה בהוצאת הארנק מהתיק, והוא הספיק לתפוס ילד בן שלוש או ארבע ולהכניס אותו לשירותים. פתאום ראיתי את אחותו של הילד עומדת ובוכה. שאלתי אותה מה קרה, והיא ענתה, 'הילד שהיה לידך לקח את אח שלי לשירותים'.

"מיד פתחתי את הדלת ושאלתי אותו מה הוא עושה לו, והוא השיב שהוא עוזר לילד בשירותים. מה הוא באמת עשה? השם יודע, וזה למרות שהילד היה עם בגדים. אחר כך הבן שלי טען שהוא רק נגע לו בבטן וקינח לו את האף".

איך הגבת?

"במשך שבועיים לא יכולתי לישון כי זה מראה שקשה לשכוח".

את יודעת מה גרם לו להתנהג כך בזמן האחרון? יכול להיות שנחשף לתכנים מיניים כלשהם?

"בבית לא, ואני גם לא חושבת שבמוסד החינוך. אם היו מקרים גם שם, אני מאמינה שהייתי מקבלת טלפונים מהרבנים. הייתה רק פעם אחת שהתקשרו אליי בטענה שהוא נגע לאחד הנערים באזור איבר המין בהסעה הביתה".

לבד במערכה, כמעט

נוסף על המראה הקשה שנחשפה אליו היא החלה לקבל דיווחים מגורמים בהנהלת מוסד החינוך שהיא מועסקת בו, לפיהם בנה תקף ילדים בשכונה. בגלל ריבוי המקרים גמלה בלבה ההחלטה לשלוח אותו למוסד שיעניק לו טיפול מתאים ויענה על כל צרכיו. בד בבד, ובניגוד למקובל בעולם החרדי במקרים מעין אלה, היא פנתה לירון קדושים, פעיל ציבור מוכר במגזר, כדי שיערב את המשטרה בתקווה לקבל סיוע.

ירון קדושים. צילום: ריאן

לטענת קדושים, פנייתו למשטרת פתח־תקוה לא הועילה. "נאמר לי שכל עוד אין תלונות בנושא ידם קצרה מלהושיע", הוא מספר. "למרות הכול, בימי חול המועד פסח לפני חודשים אחדים הגיעו לביתה שלושה שוטרים, אבל עזבו כלעומת שבאו לאחר שהבינו שהנער אינו מודע למעשיו".

גם עם שירותי הרווחה של העירייה היא מנהלת מגעים מתמשכים כבר כמה חודשים כדי למצוא לבנה מקום ראוי, אבל עד כה ללא תוצאות. "אחרי סחבת ארוכה הציעו לי לשים אותו במעון", היא אומרת, "אבל אם כבר דיור חוץ אני רוצה רק הוסטל שמעניקה רשת מוסדות החינוך שבה הוא לומד. אני רוצה שזאת תהיה מסגרת חרדית, כזאת שאנחנו מכירים. על מעון אני לא אוכל לסמוך כי אני לא מכירה אותם. למה לשנות מסגרת שבה הוא נמצא מגיל שש?"

אין לך משפחה שיכולה לסייע לך בכל הבעיות האלה?

"זה רק אני, הילדים והקדוש ברוך הוא. יש לי משפחה, אבל הקשר בינינו רופף. אמי נפטרה, ועם אבי אני בקשר של 'שלום, שלום' ו'מה נשמע?' עם אחיי אני כמעט לא בקשר, מתראים באירועים בעיקר. הייתה תקופה שנעזרתי כספית בדודה שלי, אבל גם לה כבר קשה. היא עדיין עוזרת לי נפשית, אבל אין מה לעשות, אני לא יכולה לשבת ולבכות כל היום".

את רוצה להתחתן שוב?

"כן, מאוד. אני גם מאמינה שיהיה לי יותר קל כשלא יהיה עליי כל הנטל. הבעיה שגברים שהציעו לי עד עכשיו ביקשו שאוציא את הילדים מהבית, אבל אני לא יכולה להוציא ככה את שלושת הבנים שלי. גם אחרי הטראומה שעברתי עם הגרוש שלי נורא קשה לי לסמוך על אנשים. הגעתי למצב שאני אומרת שאשאר גרושה וזהו. אם השם ירצה שאתחתן הוא ישלח לי מישהו".

היית רוצה עוד ילדים?

"ברור. תמיד חלמתי על עשרה ילדים, אבל אין מה לעשות. יהיה בסדר בעזרת השם". 

יש מסר שאת רוצה להעביר לקוראים?

"אסור לסמוך על אף אחד. אם צריך, תילחמו עד הסוף בשביל הילדים".

איפה נמצא אותך ואת ילדייך בעוד חמש שנים?

"לא יודעת. בעזרת השם אתחתן ויהיה לי בית משלי, הילדים ימצאו את המסגרות שמתאימות להם ובעזרת השם יהיה להם הכי טוב בעולם. זה מה שהכי חשוב לי".

תגובות

המשטרה: בעקבות דיווח שהתקבל במשטרה נפתחה חקירה, ובמסגרתה נחקר החשוד ובוצעו כל פעולות החקירה הנדרשות כדי להגיע לחקר האמת. החקירה הסתיימה לאחר שלא עלה חשד לביצוע עבירה, ועל פי המלצת גורמי המקצוע, העבירה המשטרה את הטיפול בנושא לגורמי הרווחה".

העירייה: "בגלל צנעת הפרט אי אפשר לפרט בעיתון על התיק שמנהלים גורמי הרווחה בעירייה. הגורמים המקצועיים שומרים על קשר ישיר עם האם, והגורמים הבכירים באגף מטפלים במקרה הנדון".