איך אפשר להוריד ארצה את אותה תחושת חיבור רוחני לאלוהות ולבריאה בעודנו נמצאים על הארץ, עדיין בגוף הפיסי?

"הכי טוב לשאול את האנשים הנמצאים אל סופם, הקרובים אל המוות. יש כאלו החוששים, המלאים פחד ויראה מן הרגע שבו לא יהיו עוד, או לפחות כך הם חושבים. אך אלו שלא, ומקבלים את היותם בסוף חייהם, חשים שלוות נפש עמוקה, עמוקה מאוד, תחושת רצון להתמסר ולחזור אל המקום ממנו הגיעו.

"תחושה זו, המלווה לעיתים בחיוך עדין, רגוע ושלו על שפתותיהם, מייצג מכל ומכל את התחושה הקרובה לתחושה שבה אתם חוזרים להתאחד עם אבות אבותיכם.

"תארו לכם מצב שאתם נמצאים רחוק מהבית, ומתגעגעים לאנשים שהשארתם מאחור: מה שהם עבורכם, התחושה של להימצא בקרבתם, או נסו לדמיין, להיזכר באדם קרוב אליכם אשר איננו עוד, נפטר. נסו לחשוב על הרגעים האחרונים שלכם איתו, אם הייתם יכולים שוב להמצא בקרבתו - איזו תחושה מתמלאה בכם כאשר אתם חושבים על האפשרות להתאחד עמו? זוהי בדיוק תחושת החיבור אותה את מנסה להעביר דרך המילים, על תחושת הביתיות.

"זוהי אפילו תחושה עוד לפני אהבה, זוהי תחושה של חזרה - חזרה לאחור להימצא במחיצת מישהו שהיה חשוב עבורכם, ייתכן ואפילו חשיבותו בחייכם היתה ידועה לכם רק לאחר שהוא נפטר.

"ועוד לפני שנתחיל לדבר על אהבה, אני מציע לכל אחד ואחת כן להתנסות בחוויה הזו - להקדיש רגע קדוש כדי להתייחד עם זכרון של אדם אהוב ולחשוב על איך רגע האיחוד הזה יכול היה להיות. כיוון שזוהי בדיוק אותה התחושה המחזירה אלינו חוויה של חיבור ושייכות המגשרת על פני החיים הארציים. תחושה שהיא הכי קרובה לבית".

צילום: pexels

האם זוהי אהבה?

"אהבה היא, בפשטות, איחוד. איחוד עם כל הקיים. אם הייתם מצליחים ליצור את תחושת החיבור עם כל אדם ואדם בחייכם - אז הייתם מנכיחים ארצה תחושות שייכות לכל עבר בסביבה שלכם, ואז השאלה על ה-אהבה כלל לא היתה נשאלת.

"לכל אחד ואחת יש בתוכה את גרעין האהבה, זהו כמו סליל ד.נ.א המצוי בקרבכם. אך רק אתם אלו אשר מתבקשים להוציאו לפועל".

אך מה פירוש אהבה בין גבר לאישה? בין חברים? הורים וילדים?

"אלו מקרים פרטניים לאהבה הגדולה, ערוצים אשר אותם בחרנו על מנת להחצין את אותו גרעין האהבה השוכן בתוכנו. אך אהבה רחוקה מלהיות פרטנית. היא חובקת כל חי, צומח ודומם. תארו לכם שהתחושה שאתם תחושו סביב אהוביכם שמתו היתה מחלחלת כעת לכל אדם איתו אתם באים במגע. זה אפשרי. והייתם מגיעים לשיאים חדשים של אושר. אך אין זה הדבר, כיוון שאם כך היה החיים על הארץ היו 'פשוטים' מדי, אם לא היה לכם אתגר. ולכן התחושה שהכי קרובה שאוכל לתאר היא באמת תחושת קרבה מחודשת לאדם שאיננו עוד. חושו מחדש תחושה זו - וחוו את חזרת הנשמה לאיחוד עם נשמת בוראה".

בתחילה, נרתעתי מלשתף אתכם בתחילתו של המסר - אשר דיבר על חוויות האנשים הנמצאים על סף המוות - פשוט משום כי אינני יודעת מה היחס של כל אחד ואחת מכם למוות. וכי זה יראה לכם תמוה כי חוויה כה חובקת ומכילה כמו בית תהיה קשורה לנושא של מוות.

אך בסופו של דבר, הבנתי כי אין מנוס מלשתף אתכם במסר זה - כיוון שאצלם הקירבה לבורא הוא הכי קרוב. אצלם, הם כבר אוטוטו בחזרה אמיתית לבית האמיתי אשר בסופו של דבר נגיע אליו כולנו. כך, שאין זה מפתיע שבמקום לקבל מילים אשר מסבירות את החוויה קיבלנו הזמנה לחוויה עצמה, חוויה אשר מחליפה אלף מילים.

חלק מהחזון שלי לטור הזה הוא להמשיך להתפתח ולפתח גם אתכם, הקוראים, בתחום הרוחני והנה, אם מילים אלו הגיעו, אני מאמינה שהן הגיעו אליכם בדיוק בזמן הנכון, בו אתם יכולים לקרוא אותן.

יפעת סנטו היא מתקשרת ומנטור רוחני.

מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ 054-3339791- , באתר הבית להתפתחות אישית ורוחנית או  במייל