טוב, אז אחרי החגים כאן, ואני נותרתי עם כל ההבטחות שהבטחתי.
אלו שהבטחתי לעצמי ואלו שהבטחתי לאחרים.
והבטחות צריך לקיים.

× × ×

אצלנו בבית יש משהו שאנחנו קוראים לו "פברואר הגיע".
את קובעת משהו/מתחייבת למשהו שאת לא בטוחה לגביו או שמישהו מבקש ממך/מציע לך/מזמין אותך למשהו שהכי לא בא לך על זה בעולם.

צילום: ליהיא לפיד

ברגע שאת קובעת את זה את כבר יודעת שזו טעות גדולה. ושאת תצטערי. אם רק היית יותר חזקה היית מיד מסרבת או מבטלת, אבל את רוצה להיות נחמדה ולא נעים לך או שאת מרגישה שאין לך איך להגיד לא, אז את רק מנסה שזה יהיה מתישהו רחוק־רחוק. עוד המון־המון זמן. אי שם בפברואר. כי זה נראה לך כל כך אי שם, בחיים אחרים.

את קובעת את זה בתקווה כמוסה שעד אז העולם ייחרב או שהמבול ישטוף את היקום או שישכחו שהבטחת.

ואת גם אומרת לעצמך שמקסימום תצלצלי עוד כמה ימים להגיד שטעות וסליחה והתבלבלת ואת לא יכולה. את תמצאי כבר איזה תירוץ.
אבל הזמן עובר. ואת מדחיקה או שוכחת. ופתאום זה מגיע.

יום אחד את מגלה שפברואר כבר כאן, ואת עכשיו תקועה עם זה.
ואף אחד לא שוכח.
להפך. מישהו מצפה ממך.
ואין לך יותר איך להתחמק.

× × ×

אז נכון שעוד לא פברואר, אבל הרגע לקיים הגיע. כי אחרי החגים זה כאן ועכשיו. ואין יותר תירוצים.

אז זה הזמן להתחיל לבצע את כל מה שהבטחנו לעצמנו. את כל מה שדחינו לאחרי החגים.

× × ×

להתחיל את אחרי החגים.
להתחיל להיות יותר יעילה. לתקתק את העניינים. להיות עם רגליים על הקרקע. פשוט לעשות ולא להרהר ולעשות חישובים ומחשבות. להתייעץ ולהתלבט פחות.

זה הזמן להפסיק לבזבז זמן על שטויות. לא למסמס, לדחות, להזיז. לסיים את מה שצריך וזהו.

זה הזמן לסדר את כל הסידורים אחת ולתמיד, ולגמור את כל מה שמזדנב אחרינו כבר חודשים כמו מסטיק שנדבק לכפכפים.

זה גם הזמן להפסיק לשכוח. לא לשכוח לשלם, לא לשכוח להביא, להחזיר, לקנות ולעבור בדואר (כבר הייתה התראה שנייה). לא לעופף. די, אני ילדה גדולה.

זה גם הזמן להפסיק להיות צמודה לסלולרי. מספיק. אני מודה שאני קצת מכורה, והגיע הזמן להניח אותו רחוק ממני. לסגור. להפוך אותו עם הפרצוף שלו למטה. כי כל הקבוצות האלה כל רגע מצפצפות. ולבדוק עליו אחת לשעה. טוב, אחת לחצי שעה. העיקר לא כל חצי דקה.
ובלילה להניח אותו רחוק מהמיטה.

זה הזמן להיות יותר מסודרת. וגם מאורגנת. לעשות רשימה של כל מה שדורש טיפול ולטפל קודם במה שדחוף. כי צריך לעשות סדר. ובעיקר סדר עדיפויות. כי הרבה יותר קל לסדר ולטפל במה שלא מסובך.

ולזוז. להפסיק להיתקע. לא שוב להסתובב במקום. לא להתעכב על מה שלא חשוב בחיים, לעזוב את הפרטים הקטנים, את אלפי הפרטים הקטנים האלה שממלאים את חיינו, ממלאים לנו את היום יום, נודדים איתנו ממקום למקום, ממלאים את הראש שלנו ותוקעים אותנו.

זה בכלל הזמן לעשות סדר. גם בתיק. ובמגירות. ולהחליף ארונות מקיץ לחורף. ולזרוק (או עדיף לתת) את כל מה שלא השתמשנו בו כל הקיץ.


זה הזמן לעשות את כל השינויים שנשבענו להם בחגים. השינויים שכל כך חשובים בחיים. כמו לא להשתגע עם העבודה ולזכור כמה חשובים גם הבית והחברים והמשפחה.

ולאכול יותר בריא. כי הכי חשוב הבריאות. ולאכול קצת פחות. אולי הרבה פחות, בייחוד פחמימות.
ולעשות יותר התעמלות. אולי הרבה יותר.

ולצאת. כן, פעם בכמה זמן בסוף היום פשוט לצאת. גם כשנדמה לך שאת עייפה. לצאת לסיבוב הליכה, או לקפה איפשהו.

להתחיל להגשים חלומות. כן, את החלום הזה שהבטחת לעצמך להגשים בשבילך. זה יכול להיות חוג או קורס. לכתוב או לצייר. או אולי להתחיל משהו לגמרי אחר. משהו שכל כך הרבה שנים רצית.
לצלצל עכשיו ולהירשם.

× × ×

אחרי החגים כבר כאן. ואין יותר תירוצים. ובסוף זה הכיף הכי גדול, להתחיל, להחליט, להגשים.

לעשות את מה שתכננו. את מה שאנחנו מפנטזות עליו.
לפעמים זה ידרוש מהמשפחה שלנו קצת הקרבה או סבלנות או לתמוך בנו.

זה בסדר, מגיע לנו.

× × ×

אחרי החגים כבר כאן, וזה הזמן להתחיל את השנה הזאת. ולעשות אותה השנה שלנו.