כשעופר גזית הגיע לפני כשבועיים למוקד מכבי שירותי בריאות בפתח תקוה בשבת בצהריים, אף אחד לא יכול היה לנחש שהוא בעיצומו של התקף לב חמור. טוב, ככה זה כשאתה חובש בדימוס.

עופר גזית עם האח מורד גוהאר. צילום: דוברות מכבי

לבאותה שבץ ישב גזית (48) בביתו עם אשתו וילדיו הקטנים. לפתע, מספר סימנים שהופיעו אחד אחר השני הדליקו אצלו נורה אדומה שמהר מאוד הפכה לאבחנה חד משמעית.

"זה התחיל בכאבים בזרוע שמאל, לחצים בחזה, אחר כך גם הנשימה נהייתה כבדה והתחלתי קצת להזיע. כל התסמינים היו ממש לפי הספר, הבנתי מהר מאוד שאני עובר התקף לב באותם רגעים. ניגשתי לאשתי בשקט ואמרתי לה שאנחנו נצטרך להגיע כמה שיותר מהר למוקד, התארגנו כמה דקות ויצאנו", מספר גזית.

קור הרוח שבו משחזר עופר את הרגעים הדרמטיים בהם הוא מבין שהוא חייב לגשת לטיפול רפואי דחוף, נובע בעיקר מעברו. גזית התנדב כחובש במד"א ולכן גם ידע לזהות מייד את התסמינים ולגשת כמה שיותר מהר כדי לקבל טיפול רפואי. "לא רציתי להוסיף מימד של לחץ ולהבהיל את הילדים לכן וויתרתי על הזמנת נט"ל אבל בדיעבד, זה מה שהייתי צריך לעשות", הוא מודה.

עופר הגיע יחד עם אשתו למוקד מכבי שירותי בריאות בפתח תקוה. שם קיבלה אותם האחות מונא נאסר והבחינה מייד שעופר זקוק לטיפול דחוף. "למרות שהוא שידר נינוחות ורוגע, משהו בצבע הפנים שלו וקצב הנשימה היה נראה לא טוב, לכן התחלתי מייד לשאול אותו שאלות לגבי מצבו ולגבש אנמנזה", היא מסבירה.

צנתור דחוף

לאחר כמה דקות התחזק חששה של מונא והיא ביצעה לו בדיקת א.ק.ג. את תוצאות הבדיקה העבירה לרופא המשפחה במוקד. התוצאות החריגות אוששו את ההערכה, והרופא, יחד עם צוות האחים מונא נאסר ומורד גוהאר, החל לטפל בעופר כדי למנוע הדרדרות במצבו.

אנשי הצוות מזעיקים ניידת טיפול נמרץ ובינתיים פותחים וריד ונותנים לגזית תרופה למניעת קרישת דם. תוך דקות ספורות מגיעה הניידת ועופר מובהל לבית החולים. "הכל התנהל במהירות שלא שיערתי. האבחנה, הזריזות של הצוות, הטיפול שעוד הספיקו להעניק לי במוקד, כל אלו היו משמעותיים מאוד להמשך הטיפול שקבלתי בבית החולים", מספר עופר.

בבית החולים הוא נכנס לצנתור דחוף שבו התגלה כי שני העורקים בליבו חסומים באחוזים גבוהים. כיום, אחרי התקנת מסתמים, עופר מתאושש וחוזר לאט לאט לשגרת חייו.

על אף שהוא צעיר, מנהל אורח חיים בריא וללא עבר של התקפי לב, האירוע הזה לא הפתיע אותו. "יש לנו היסטוריה ארוכת שנים של אירועי לב במשפחה. הגנטיקה עובדת אצלנו חזק ולכן ידעתי שמתישהו זה יפגוש גם אותי - אבל אני שמח שזה נגמר בשלום", הוא מסכם.