צילום: דובר צה"ל

120 חיילים מצטיינים הגיעו ביום העצמאות לבית הנשיא כדי לקבל את האות. בין הצעירים הנרגשים, עמד גם רב"ט לידור פארי (19.5) מכפר יונה שבשרון. פארי התגייס למסלול "הכוכבים" של חטיבת גבעתי - מסלול שחייליו מאותרים מראש ונהיים מפקדים בסיום ההכשרה. במהלך פעילות שגרתית שביצע בחודש דצמבר האחרון באזור יהודה ושומרון בכפר קלנדיה, הוא נפצע, שוחרר מצה"ל ונערך בתקופת השיקום הנוכחית לחזור לשירות הקרבי, להמשיך במסלול המקורי ולהפוך למפקד.

בנו של קצין צד"ל יקבל את אות 'מצטיין הנשיא'
9 חיילים מקיבוצים בין מצטייני הנשיא והרמטכ"ל



פארי, בן לאב שהיה קצין בשריון, הוא בוגר המחזור הראשון של התיכון "איש שלום" בכפר יונה בכיתת "מופת". בנעוריו היה מדריך בשבט הצופים המקומי, שם לדבריו רכש לא מעט כישורים גם לצבא. "יש בהדרכה המון אחריות", הוא אומר. "כנער אתה עובר קורס הדרכה בן חמישה ימים שלאחריהם אתה הופך לאמא ולאבא של חניכיך. לאחר זמן קצר הם עצמם נהיים מדריכים ואתה זה שמסמיך אותם. כשהגעתי לצבא ראיתי את הערך המוסף בכך".

תשעה חודשים מיום גיוסו לחטיבת 'גבעתי', רגע לפני שכבר צריך היה לצאת לקורס המכי"ם אליו נשא את עיניו, הוא נפצע בקלנדיה. "הסתובבנו בסמטאות כשרכב הגיע לסמטה הצרה וניסה לדרוס אותנו. במהלך ניטרול הפיגוע נפגעתי מאש כוחותינו וחטפתי כדור בכף יד שמאל. מהאדרנלין לא קלטתי בכלל שנפצעתי עד שחשתי כאב חזק ביד. היה קר באותו יום, הייתי עם כפפות וכשהסתכלתי הבנתי שהלכה לי אצבע.

"תפסתי עם כף היד השנייה את היד הפצועה, התיישבתי, דיברתי עם החוליה הרפואית וקראתי לה. תוך כדי הבנתי שלא נפצעתי רק ביד. היה לי פצע בקרסול, ושני רסיסים - אחד באגן ימין והשני באגן שמאל. בדיעבד הסתבר שהכדור נכנס לי לגב כף היד, קצר מהקמיצה וגרם לקטיעה כמעט מלאה. הכל מרגע הפציעה הלך מהר. לאחר פרק זמן הייתי צריך ניתוח נוסף במטרה לטפל בשבר בכף היד". פארי נמצא עדיין בתקופת החלמה
רישמית, הכוללת טיפולי פיזיותרפיה.

בצבא הסבירו לפארי שהוא חוזר לאזרחות, שאין מצב עם הקטיעה לחזור להיות לוחם וכי רק לאחר שיקום, יוכל להתגייס מחדש ולחזור ליחידה שלו. "מההתחלה רציתי לחזור לגדוד", מספר פארי. "אני חושב שהמטרה שהצבתי לעצמי היא חלק מהשיקום שלי, זה מדרבן אותי ונותן כוח. חברי מהצבא מעודדים וגם זה נותן כוח".

איך קיבלת את זה שאתה משתחרר מהצבא בלי להגשים חלום?
"בהתחלה היה לי קשה לשמוע את זה. לא התלהבתי מהשינוי, אבל לאט הבנתי שזו רוטינה צבאית ושעדיף באמת שמשרד הביטחון יטפל בי מכל היבטי השיקום ושיש לי סיכוי לחזור לגדוד".

למה לדעתך נבחרת להיות מצטיין נשיא?
"כל 'מצטיין' יאמר לך שאין לו מושג מדוע זכה להיות כזה. תכל'ס אני חושב שברגע שעיכלתי את הפציעה, התמקדתי במטרה וזה חולל בי שינוי. ידעתי שאני רוצה לחזור לשירות הקרבי ולצד זאת שאלתי את כל השאלות על מצבי וגם על המשך הדרך בפתיחות. לא שאלתי 'למה זה קרה לי'".

במהלך ההחלמה, הוא אומר, התחיל להאמין שזה לא קרה לו במקרה. "אולי זה קרה דווקא לי כי ההתמודדות שלי יכולה לתת השראה לפצוע אחר, לאחרים. אולי ההתייחסות שלי לפציעה האירה משהו בין חברי הוועדה".

פארי מודה שמפקדיו בצבא הם ההשראה שלו. המ"פ שליווה את הפלוגה מיום הגיוס והמ"מ, הגיעו לבקר אותי בבית חולים לפני שנכנסתי לניתוח וזה ריגש אותי מאוד. תמיכת המפקדים הייתה לאורך כל הדרך. בניתי על קבע, בניתי על קורס קצינים, פיתחתי ציפיות, נפצעתי והיום אני חי משעה לשעה, אבל המטרה מוגדרת".

מתרגש?
"לחשוב שאצדיע לנשיא, מרגש אותי. מדובר באירוע של פעם בחיים, אין אין בן אדם שנשאר אדיש לזה".