* שם: אירינה משצ'נקו.

* גיל: 58.

* מצב משפחתי? "בזוגיות, אם לבת".

* מגורים? "במרכז העיר".

* מקצוע? "ביולוגית".

אירינה משצ'נקו. צילום: ריאן

* מדוע בחרת במקצוע הזה? "מילדות אהבתי מאוד את כל עולם החי. כל השאלות הקשורות לחיים, לבעלי החיים ולצומח עניינו אותי במיוחד. גם אימא שלי ביולוגית, וכשהייתי ילדה קטנה הייתי באה אליה למעבדה ומביטה במיקרוסקופ. ראיתי ממה מורכבים צמחים, איך נראית טיפת מים תחת המיקרוסקופ ועוד כל מיני דברים מעניינים וזה ממש הקסים אותי. לכן לא באמת הייתה שאלה של בחירה במקצוע, ידעתי שאעסוק בתחום הזה". 

* כמה זמן את מתגוררת בפתח־תקוה? "18 שנים".

* מה הפינה האהובה עלייך בעיר? "אני אוהבת מאוד את המקום שבו שוכן הפארק הגדול היום. זה המקום הראשון שאליו הגעתי בעיר. מצאתי עבודה במכון המחקר בבית החולים בילינסון עוד לפני שעברתי לעיר. הפארק עדיין לא היה קיים אז. זאת הייתה תקופה שונה, אבל המקום נחקק בזיכרוני".

* איזו חוויה שחווית בעיר השפיעה עלייך במיוחד? "אני שוב חוזרת להתחלה שלי בעיר ולפעם הראשונה שהגעתי לפגישה בעניין העבודה במכון המחקר. כשהגעתי לשם פגש אותי פרופסור, אחד ממנהלי המכון, ופתאום הציע לי כוס קפה והתחיל לדבר איתי על החיים ועל ספרות רוסית. זה הדהים אותי. עליתי לארץ זמן קצר לפני כן וחייתי מסל קליטה. לא עבדתי עד אז ולא היו לי סטראוטיפים על החברה הישראלית. לכן הופתעתי לטובה כשאדם שלכאורה אין לו שום קשר לנושא שאל אותי על ספרות רוסית". 

* מה חסר לך בעיר? "שבילי אופניים. אני חושבת שפתח־תקוה צריכה לקדם את עניין הזה כדי להיות עיר מובילה בנושא. חוץ מזה חסרים לי יותר עסקים שפועלים בשבת. אני יודעת שזה נושא טעון, אבל בתור חילונית הייתי שמחה אם הייתה יותר פעילות בשבת כמו שיש בימי חופש בערים באירופה ובעולם".

* מה מרגיז אותך במיוחד בעיר? "הניקיון. במיוחד ברחוב שלי. אני מרגישה שיש המון לכלוך והזנחה. אני לא יודעת אם לא מנקים מספיק או לא מנקים כמו שצריך או שהדיירים אחראים למצב. ברור שצריך לעשות משהו, אולי קנסות. אפילו שמדובר באזור שיש בו בתים ישנים, יש משמעות רבה לניקיון ברחובות. הניקיון משפיע על הרושם מהאזור".

* מה מיוחד בעיר לטעמך? "היא מתקדמת מאוד בשנים האחרונות, גדלה בהרבה מובנים והופכת למטרופולין. הרכבת הקלה שנבנית תחזק את מעמדה עוד יותר כי היא תחבר אותה ביעילות רבה יותר לערים מרכזיות אחרות".

* איך היית מתארת את העיר במשפט? "עיר של תקווה, ולא רק בשם או בתור קלישאה. ככה אני מרגישה כשאני מסתכלת על החיים שלי ועל העלייה שלי כדי לקיים את הרצונות ואת המשאלות שלי".