* שם: דולב פרנקל.

* גיל: 27.

* מצב משפחתי: "אני רווק".

* מגורים: "במרכז העיר".

* מקצוע? "מוזיקאי ואיש חינוך".

דולב פרנקל. צילום: ריאן

מדוע בחרת במקצוע הזה? "בחרתי בהוראה כי אני מאמין בבני נוער ובעבודה איתם. הם אוכלוסייה מרתקת שמעניינת אותי במיוחד, וכולי אמונה שבחינוך טוב אפשר ליצור עתיד טוב. במוזיקה בחרתי כי 'לא הייתה לי ברירה'. מהרגע שהבנתי שזה מה שאני אוהב המוזיקה ליוותה אותי והפכה לחלק בלתי נפרד ממה וממי שאני, גם בכיתה".

* כמה זמן אתה גר בפתח־תקוה? "מגיל חמש בערך, ואני מאושר מזה". 

* מה הפינה האהובה עליך בעיר? "זה יישמע קצת מוזר, אבל חדר הרדיו בתיכון שבו אני מלמד. אני מורה לתקשורת במגמה שבה למדתי כשהייתי נער, וזאת סגירת מעגל מטורפת בשבילי וכזאת שמצליחה לתת לעוד בני נוער את ההרגשה המדהימה שעברתי כאן בתיכון, כך אני מרגיש".

* מה החוויה המשמעותית ביותר שחווית בעיר? "פתח־תקוה היא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי. חבריי מכל הארץ יודעים שהעיר חשובה לי מאוד, וגם כשמנסים להקניט אותי נכשלים. עברתי פה הכול – מההופעה הראשונה, דרך העבודה הראשונה ועד האהבה הראשונה. הכול התחיל פה ואני תמיד חוזר לכאן. אם הייתי יכול לבחור רגע אחד משמעותי, זה ההופעה שלי ושל הלהקה שלי, 'המייסדים', על הבמה המרכזית של יום העצמאות בפארק הגדול. עשרות אלפי אנשים זזים לפי הקצב של המוזיקה שלי. טירוף".

* מה היית רוצה לשנות בעיר? "הייתי רוצה שפתח־תקוה תהיה צעירה ואטרקטיבית יותר, שיהיו פה סצנות של מוזיקה ותרבות ויחס טוב יותר לאוכלוסייה הצעירה של העיר, יותר מקומות למוזיקאים להופיע בהם, עוד פלטפורמות לתושבים לשנות וליזום, שהשכונות המרובות של העיר יתחברו ושלכולן יהיה מקום לבטא את עצמן, שנשים את פתח־תקוה על המפה כמו שמגיע לעיר כזאת". 

* מה חסר לך בעיר? "חיבורים. נעשים פה דברים מדהימים כמעט לכל אוכלוסייה, אבל יש הרגשה כאילו כולם מסתגרים ולא מוכנים לשתף פעולה כשזה לא לגמרי נוגע ל'קבוצה' שלהם. הייתי רוצה שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, אטרקציות לצעירים ויותר מקומות שיהיה אפשר להופיע בהם ולקיים בהם חזרות. בכלל, שיהיה אופק ופיתוח למוזיקאים וליוצרים בעיר".

* מה מרגיז אותך במיוחד בעיר? "שכל דבר כאן הופך להיות פוליטי בסופו של דבר".

מה מיוחד בעיר לטעמך? "הגיוון והגודל שלה. מספר האנשים והשוני ביניהם יוצרים פסיפס מדהים של תרבויות, דעות ויוזמות מרתקות. כל שכונה בצבע שלה, כל אזור והעניין שלו. יש פה אנשים מדהימים ומיוחדים, וזה ברור שהם שעושים את המקום ולא להפך". 

* איך היית מתאר את העיר במשפט? פתח־תקוה – המקום שבו כולם רוצים להיות ועדיין לא יודעים זאת".