* שם: ליאת הלפרט (פליסר).

* גיל: "אני בת 65".

* מצב משפחתי: "אם לארבע בנות וסבתא גאה להרבה נכדים".

* מגורים: "בשכונת הדר גנים. זאת שכונת למופת, שרק לא יקלקלו לנו אותה".

* מקצוע: "סמנכ"ל הדרכה בחברת 'דרמלוג'יקה ישראל'. אני מרצה, מטפלת ומכשירה צוותי עבודה, מתעניינת בתחום עיצוב הבית ומעשירה את הידע שלי בתחום הזה".

 ליאת הלפרט (פליסר).. צילום: ריאן

* מדוע בחרת במקצוע הזה? "זאת הסבה מקצועית רבת־שנים שלי. במקצועי המקורי אני מורה לספרות ולשון ובעלת תואר בחינוך בלתי פורמלי. חיפשתי עשייה ועיסוק שמחברים בין גוף לנפש, מקצוע שבו אני מעניקה ידע רב ויכולה לפתור בעיות שמופיעות על פני העור ומשפיעות על נפש האדם ועל מראהו ובתוך כך לחזק את הביטחון העצמי של האדם. אין תענוג גדול מלראות את המטופל מחייך אלייך בהנאה ובשביעות רצון".

* כמה זמן את מגוררת בפתח־תקוה? "29 שנים".

* מה היא הפינה האהובה עלייך בעיר? "מחלקת היולדות של בית החולים בילינסון, במקום שבו באו לעולם רבים מנכדיי האהובים, מקום שבו הייתי שותפה פעילה בהיוולדם (הדולה המשפחתית). שם יוצרים חיים! כבת לניצולי שואה שרוב משפחתה נכחדה אני רואה ומרגישה את הדופק הפועם ביצירת חיים ובהמשכיות, בהקמת משפחות ברוכות ילדים. אלו רגעי אושר של התרוממות הרוח והכרת הטובה לבורא עולם ולצוות המיומן והמסור. זאת נגיעה בקודש הקודשים מבחינתי".

* מה חסר לך בעיר? "יותר רגישות אסתטית, יותר ירוק בעיניים. חשוב למצוא דרך לשיפור המראה העירוני של מרכז העיר והשכונות. פתח־תקוה ידועה בשמות שכונותיה, למשל כפר גנים, עין גנים והדר גנים, אבל אין גנים".

* מה מרגיז אותך בעיר? "גובה תשלומי הארנונה. הסכומים מטפסים ללא סוף וללא הצדקה. אני מרגישה שאין תמורה לאגרה. גם הפקקים בדרך אל העיר ומחוצה לה לא תורמים להרגשה הטובה של התושבים. אני רוצה להאמין שאמנם היום קשה, אבל יהיה קל יותר בעתיד הקרוב".

* מה מיוחד בעיר? "שכונת הדר גנים היא מופת לחיים משותפים מתוך כבוד ואחווה הדדית בין כל המגזרים: חילונים, דתיים, חרדים, מבוגרים, קשישים, צעירים וילדים. כולנו בני עם אחד. זאת שכונה בעלת אופי של הרבה נתינה חברתית ומפעלי חסד אדירים מתוך צניעות וענווה, של עושר בשיעורי תורה (לגברים ולנשים), מסגרות לימודים, חוגים והעשרה. כל אחד על פי טעמו. בכלל, פתח־תקוה היא עיר שיש בה הכול – מוסדות חינוך ברמה הגבוהה ביותר, מרכזי קניות, תנועות נוער פעילות וחיי תרבות עשירים ומגוונים. זאת עיר מתחדשת וגדלה שעדיין מצליחה לשמר צביון של משפחה אחת גדולה".

* בעיניי פתח־תקוה היא: "קצב של עיר, לב של מושבה".