* שם: סרגיי סמוליאר.

* גיל: 67.

* מצב משפחתי: נשוי ואב לילד.

* מגורים: "במרכז העיר".

* מקצוע: "אני עובד בקרה בהיכל התרבות בעיר".

סרגיי סמוליאר. צילום: ריאן

* מדוע בחרת במקצוע הזה? "אני כלכלן בהשכלתי ובמקצועי, אבל לפני עשר שנים עברתי התקף לב ובגללו עברתי לעסוק בעבודה קלה יותר – פחות לחץ ודאגות או צורך בניידות, עבודה רגועה יותר. אני אוהב את העבודה הזאת. אני קם בבוקר בידיעה שאני לא סתם קם כדי לעבוד ולפרנס אלא גם ליהנות ולראות את העבודה נושאת פרי ־ בכל ערב רואים את האולם מלא כשאנשים מגיעים לבלות. זה לא דבר פשוט להעמיד אירועים איכותיים ולוודא שיצליחו, הדבר דורש מחשבה ותכנון".

* כמה זמן אתה מתגורר בפתח־תקוה? "25 שנים".

* מה הפינה האהובה עליך בעיר? "המקום האהוב עליי ביותר הוא היכל התרבות שבו אני עובד. בכל יום יש כאן הצגות ומופעים, והדבר יוצר אווירה טובה. אנשים מגיעים למקום הזה מהודרים ובמצב רוח טוב כדי להתרווח וליהנות קצת בין כל דאגות החיים היום־יומיות. אתה רואה את זה ומקבל חיזוקים חיוביים. סיבה נוספת היא מנכ"ל ההיכל אריה ימיני. הוא אדם מוכשר מאוד שנעים להיות בסביבתו. הוא עושה המון בכל הקשור להופעות הנהדרות שמגיעות לכאן. באופן כללי, החומר האנושי במקום הזה נהדר, ולכן אני אוהב את המקום הזה ללא קשר לעבודה שלי במקום".

* מה החוויה המשמעותית ביותר שחווית בעיר? "זאת לא בדיוק חוויה כשלעצמה, אבל המענה של ראש העירייה רמי גרינברג, עוד לפני הבחירות, לתלונות שלי ושל תושבים בכל הקשור למצב של רחוב יעקב קרול והאזור שבו אני גר. במשך שנים הרחוב מוזנח למרות פניות ומכתבים לראשי העירייה הקודמים שמעולם לא חזרו אליי. מר גרינברג השיב על טענותיי וסייע בשיפור המצב ברחוב. הבחירות היו מבחינתי יכולת להודות לו על כך שהיה לו אכפת באמת. הרחוב נעשה נקי יותר, נפתחו גני שעשועים לילדים, התשתיות האזרחיות שופרו וחודשו. אני מרגיש שראש העירייה באמת הגיע לעבוד בשביל האדם הפשוט וההרגשה הזאת היא כאמור חוויה משמעותית מבחינתי".

* מה היית רוצה לשנות בעיר? "שמח לראות שהעיר משתנה ומתפתחת. הייתי רוצה שהדברים האלה יקבלו ביטוי רב יותר גם במרכז העיר, למשל שינויים בבנייה, בארכיטקטורה יותר פינוי־בינוי, שינוי של פני מרכז העיר. פעמים רבות נראה שאזור כמו כפר גנים ומרכז העיר הם מקומות מרוחקים ושונים לגמרי. גם האזור של השוק דורש עבודה. אני משוכנע שראש העירייה מכיר את הבעיות ועובד על פתרונות מתאימים".

* מה חסר לך בעיר? "אני מרבה לטייל באירופה וחסר לי משהו שאני רואה שם ברוב המקומות, אבל לא כאן, במדינה הטכנולוגית שלנו. לא מדובר רק בפתח־תקוה אלא בכל הארץ – ההסדרה והטיפוח של האופניים. צריך לבנות שבילי אופניים כדי שרוכבי האופניים יוכלו לרכוב בבטיחות – לא להסתכן ברכיבה על הכביש ולא לסכן הולכי רגל על המדרכה".

* מה מרגיז אותך במיוחד בעיר? "אי־הסדרת המצב עם העובדים הזרים הגרים בעיר. הכוונה שלי היא לא בעד או נגד אלא שצריך להתמודד עם המציאות לפני שעוסקים בעתיד ובבעד ונגד. יש דירות למספר קטן של אנשים ויש דירות שגרים בהן גם עשרה עובדים זרים. בין השאר הדבר מביא להזנחה, ללכלוך ולסכנה. אין מספיק הסברה והבנה בכל הקשור לימי הוצאת ופינוי אשפה למשל, אנשים לא יודעים מתי מפנים אותה, והזוהמה נערמת ברחוב".

* מה מיוחד בעיר לטעמך? "העתיד של העיר, במיוחד העובדה שהרכבת הקלה תעבור דרך העיר. אני מקווה שהדבר ייתן מענה לבעיות התחבורה הרבות ויהיה מהפכה של ממש".

* איך היית מתאר את העיר במשפט? "עיר שיש בה אנשים שעוזרים זה לזה ומבטיחים עתיד מזהיר למקום".