סממן הבחירות העיקרי במרכזי הקניות. מבצע ליום הבוחר

אתם ודאי מכירים זאת היטב. בכל פעם שהגעתם לקניון או למרכז הקניות הסמוך לביתכם בשבועות האחרונים, המתינו לכם שם תועמלני הבחירות בשכר, שדחפו לידכם פתק או עלון בחירות שרצה לשכנע אתכם להצביע למועמד שלהם.

ובכן, הבשורה המרעננת של יום הבחירות הייתה – הם נעלמו! הסממנים היחידים שניכרו בקניון הגדול ובמרכז יכין והזכירו כי מדובר ביום בחירות, היו כמויות האנשים שכמותם אנחנו רגילים לראות רק בימי שישי (רק בלי התכיפות של כניסת השבת), שזרמו למרכזי הקניות בהמוניהם ובעיקר – שלטי הענק שבישרו על המבצעים המפתים, במיוחד ליום הבוחר. ואולי איזה שלט בחירות קרוע, שהתגולל ברחבת הכניסה לקניון. התורים הלכו והתארכו ככל שנקפו השעות והתושבים הקיצו משנתם המאוחרת ואחרי שצלחו את הפקקים בכניסה לחניונים.

ובכל זאת, הבחירות המוניציפליות הגיעו וביקשנו לבדוק את הדופק בקרב האנשים הכי חשובים ביום הזה – אתם, הבוחרים. ואין מקום טוב יותר לעשות זאת, מאשר המקום אליו נוהרים בני ישראל בכדי להתקשט לחורף שממאן להגיע, להתחדש בבושם בניחוח דמוקרטי או להרחיב את מדף הספרים שלהם.

אם התושבים שהסכימו לעצור ולהקדיש לנו רגע מיום השבתון שלהם כדי לדבר על הבחירות, מהווים מדגם מייצג, אזי אחוז ההצבעה צריך להיות גבוה במיוחד. מה שהשתקף מעמודי הפייסבוק הפעילים והרושפים, בהחלט בא לידי ביטוי גם ביום הבחירות.

רוסלן, בן 46, סיפר כי הצביע כבר בשעת בוקר מוקדמת. "רציתי שינוי", הסביר, "העיר הזאת צריכה מהפכה! זה מתחיל מהכבישים שלא שופצו הרבה שנים, תמ"א שלא מקודם. זאת הייתה מערכת בחירות מלוכלכת ואני שמח שהיא מסתיימת".

ארנון והילה, זוג בסוף שנות ה-30 לחייהם, המתגוררים בשכונת רמת ורבר בעיר, בדיוק סיימו ארוחת בוקר בבית הקפה, כשתינוקם מנמנם בעגלה. "הרגשנו את הבחירות, אבל הרוב עבר מעלינו, לקראת יום הבחירות התחלנו לקרוא קצת ולשמוע מה מהמועמדים אומרים", סיפר ארנון, "חיפשנו מועמד שלא יהיה מזוהה עם מפלגות גדולות, שלא יהיה כבול לעסקאות פוליטיות ובעיקר – שיחזיר את הצביון החילוני לעיר. גדלתי בפתח-תקוה וחזרתי אליה לפני כמה שנים אחרי עשור בתל-אביב ואני יודע עד כמה היא הידרדרה בעניין הזה".

רעייתו הוסיפה כי "השכונה מוזנחת ואף אחד לא דיבר על ניקיון, על הזנחה. מפריע לי שאין פחי מיחזור כתומים, שהלכלוך פשוט מקיף אותנו".

הזוג, שסיפר כי החליט להצביע לגנאדי בורושבסקי, ציין את יום השבתון ברכישת ארון חדש לבית, מיד בסיום הארוחה.

ארנון והילה. מוטרדים מההזנחה והלכלוך

את החברות רבקה ועינב, בנות 33, המתגוררות במרכז העיר, תפסנו מתרוצצות אחרי ילדתה בת הארבע של רבקה. את השבתון הן מנצלות לקניות, לסופר ולארוחה טובה. שתיהן יגיעו בהמשך היום לקלפי הסמוכה לביתן. "אנחנו מחפשות מישהו שייצג אותי בתור בחורה חילונית בפתח-תקוה", סיפרה רבקה, "שיהיו מקומות בילוי, שיפתרו את הבעיות שיש בגן של הבת שלי. היא חוזרת עם פריחה מהגן". מי יפתור את כל הבעיות הללו? את ההחלטה, הן מספרות, יקבלו רק ליד הקלפי.

המתח הזה, בין דתיים לחילוניים, כך נראה, קיבל משמעות גדולה במערכת הבחירות הנוכחית. כמעט כל מי ששוחחנו עימו, ציין זאת כגורם בהחלטתו במי לבחור. כיצד זה נראה מהצד הדתי? עירית וקובי, זוג דתי לאומי בשנות הארבעים לחייהם, סיפרו כי "אנחנו חיים בשלום עם כולם ואוהבים את כל עם ישראל. אין לזה השפעה בבחירה שלנו. פ"ת יודעת להכיל צעירים ומבוגרים, אין סיבה שלא תדע גם דתיים וחילוניים. אדם הוא אדם. אנחנו מחפשים את האדם שיוביל לחיבור הזה".

בתי הקפה היו הומים ושוקקי חיים

את יום השבתון מעביר הזוג ברכישת נעליים חדשות לבעל ובהמשך – ארוחת משפחתית גדולה בביתם. ממש כמו שבת. רק שבתון. "אנחנו לא מעורבים פוליטית במיוחד, אבל התלבטנו ארוכות ובסוף החלטנו להישמע להחלטת הזרם אליו אנחנו משתייכים", סיפרו, "חשוב לנו שתופחת הארנונה, שהתשתיות ישוקמו".

ביכין סנטר פגשנו משפחה עם זוג הורים ובן ובת קטנים, שהעדיפו לא להזדהות. אחרי ארוחת הבוקר המאוחרת בשמש הנעימה שזרחה על העיר ביום הבחירות, הם מתכוונים להשתתף בחגיגה הדמוקרטית. "הקדשנו הרבה מחשבה לבחירה וגם הלכנו לפגוש את המועמד שלנו", סיפרו, "אנחנו בעד שינוי בעיר והקצאת תקציבים בצורה שונה. קידום השכונות שמביאות את עיקר הארנונה לעיר".

באותו בית קפה תפסנו משפחה גדולה, ששעה קודם לכן מצאנו ליד אחת הקלפיות. אחד מילדי המשפחה, בן שלוש או ארבע, נראה נלהב במיוחד מהשלט של אחד המועמדים לראשות העיר. "נראה שהילד בחר מי הוא רוצה שייבחר", אמרה האם והאם הזעיף פניו והשיב: "יופי, בדיוק את מי שאני מתעב". למרות זאת, רוב המשפחות, כך נראה, די תמימות דעים ולא נראה שיש יותר מדי משפחות שנקרעות בשל חילוקי דעות מוניציפליים.

לימוד ושימור היידיש, חשוב ומעניין יותר מהבחירות. מאיר, תושב פ"ת

והיו גם מי שהפכו את יום השבתון ליום חופש של ממש, מבלי להטריד עצמם בחובות דמוקרטיות. חן, בת 23, הייתה פעילה נלהבת למען איציק ברוורמן בבחירות הקודמות. הפעם היא אדישה לחלוטין. "אני לא מכירה את המועמדים, לא קיבלתי אף מסרון וחוץ מהשלטים שתלויים מחוץ לקניון, לא הרגשתי בכלל שיש בחירות", היא סיפרה, "האמת? גם בבית לא ממש דיברו איתי על פוליטיקה. לפני הבחירות הקודמות חברה סיפרה לי על ברוורמן והוא נראה לי ראוי. אין לי מושג אם הוא עשה עבודה טובה. חשוב לי רק שהרחוב מחוץ לבית שלי יהיה נקי כשאני יוצאת החוצה. כל עוד זה קורה, וזה קורה, לא איכפת לי יותר מדי. יום הבחירות הוא מבחינתי יום של סתלב'ט".

מאיר, בן 69, מתגורר בעיר מזה 40 שנה. תפסנו אותו נהנה ממזג האוויר הנעים ומכוס קפה בזמן שהוא שוקד על טקסט ארוך ביידיש, השפה אותה הוא לומד באוניברסיטת בר אילן ובמכון שלום עליכם. "יש התעוררות בשנים האחרונות של השפה הזאת", הוא מאיר את עיניי, "ולא מעט אנשים מגיעים לשיעורים, אבל רובם או מבוגרים, או צעירים לא ישראלים. חשוב להציל את השפה", הוא מספר. וזה עיקר דאגתו ביום הזה. "אני לא יודע מי בדיוק מועמד ודי התבלבתי מרוב מועמדים והמצעים השונים", הסביר, "ראש עיר תלוי בקואליציה שלו ואני לא רואה איך מבנה המועצה פה משתנה בשנים הקרובות". את המשכו של יום השבתון יעביר בטיול בפרבר של פתח תקוה, הידוע גם בשם תל אביב.

מי שמאוד רצתה להצביע ובכעס גדול ואפילו קצת כאב סיפרה כי לא תעשה זאת הייתה מרים בנבנישטי, בת 81, המתגוררת בשכונת כפר גנים ג' מזה עשור. היא ישבה בבית קפה בקניון עם בעלה יעקב וזוג חברים שאינו מתגורר בעיר. "אנחנו לא מצביעים", סיפרה, "למרות שהיה לי חשוב מאוד להצביע. למה? אני לא יודעת איפה אני מצביעה. לא קיבלתי שום הודעה בנושא. למען האמת, כל הבניין שלנו לא יודע ודיברו על זה בקבוצת הוואטסאפ שלו".

מסר של אחדות וקירוב ללבות. בני הזוג עירית וקובי

כשבדקתי עבורה באתר של משרד הפנים, היא גילתה כי מקום הצבעתה רחוק ממקום מגוריה. "לא אסע לשם במונית, זה העונש שלי לרשויות", הכריזה מרים, "זה בדיוק מה שהייתי רוצה לשנות. היחס למבוגרים. אם הייתי צעירה, היו עומדים מולי בשורה ומנסים לעזור לי".

והיו גם מי שיום השבתון היה עבורם שהכי רחוק משבתון שיכול להיות ולא מדובר רק בכותב ובחבריו למערכת. אורי (רק במקרה היה זה שמו), עובד ביכין סנטר, סיפר: "תראה איזו שמש מדהימה, כל החברים שלי בים ובקולנוע ואני תקוע בעבודה. משלמים כפול, זה אחלה, אבל לא איכפת לי בכלל מי יהיה ראש העיר, אני גם ככה רק ישן ועובד בעיר, שאר הזמן אני לא פה".

ואם יש משהו שביקשו כל האנשים איתם דיברנו, אלה שצוטטו ואלה שלא, היה להעביר מסר לקודקודים, הנוכחים והעתידיים. בזמן כתיבת שורות אלה, עדיין לא ידוע מי ניצח את הבחירות בפ"ת, אבל ברור מי המועמדים הפסיד – כולם! הגועל והמיאוס שהביעו התושבים מהמסרונים, ההודעות בוואטאספ, בפייסבוק ובכל מדיה אפשרית, שברו שיאים.

קיבלתי הודעה, שאם הבת שלי הייתה רואה, הייתי הולכת למשטרה ומשתוללת בעיר, הלכלוך היה נוראי", סיפרה רבקה. עירית סיפרה: "קיבלתי מסרונים לנייד ולא הייתה אפשרות להשיב "הסר". זאת חדירה לפרטיות, כניסה לחיים האישיים וזה הסריח לי את הטלפון. פוליטיקה צריכה להיות נקייה ולהוות דוגמא".

"מאוד מאכזב", הוסיפה התושבת שנותרה עלומה, "ניסינו להתעלם מזה, אבל היה קשה. חופש התקשורת וחופש הדיבור חשובים, אבל צריך לשמור על רמה. מקווה שילמדו לבחירות הבאות".

"כל מה שהגיע לטלפון, מיד מחקתי, זה לא מעניין", סיפרה מרים בנביסטי.

 או כמו שסיכם זאת צעיר ששמע אותי משוחח עם אחד התושבים ב"יכין סנטר", "אכלו ת'ראש עם הבחירות האלה", ירה בטרם המשיך ליהנות מיום השבתון.

והנה, גם אנחנו ממלאים את דרישתו של הצעיר ומסיימים. עד יום השבתון הבא.